מדוע סאורון החליט להתרכז בכיבוש מינאס טירית, ולא החל לכבוש קודם מקומות חלשים יותר?

התשובה היא לא רק טאקטית, כי אם גם מוראלית ואסטרטגית - מינאס טירית הייתה לב ליבה של גונדור, ובה רוכזו מרכזי השלטון וסממני הממשל. כיבוש העיר היה גורם לתבוסה מוראלית וסמלית, אשר תצביע על נפילתה של גונדור. משתיפול מינאס טירית, לא יוותרו מנהיגים ואנשים שיאמינו בתקומת גונדור כנגד סאורון. על כן, כנראה, האמין סאורון כי כיבוש מינאס טירית יגרום לתוצאות טובות בהרבה מאשר כיבוש שטחי אדמה נרחבים, אך לא חשובים מבחינה אסטרטגית.
בנוסף, יתכן שיש אלמנט רגשי בהחלטה זאת: "מאז ומתמיד אנו משמשים מטרה קדמית למחץ שנאתו של האויב, כי איבתו עתיקה מימים ועמוקה מים." (שובו של המלך עמ' 29 בתרגום רות ליבנית.)
ולסיום, כדאי לזכור כי מינאס טירית לא הייתה המקום היחיד שהותקף. ההתקפה הייתה משולבת - הצי של אומבאר כבש את פלארגיר ונחת במקומות נוספים בדרום גונדור. צבא נוסף כבש את קאיר אנדרוס ופלש לאנוריין, וכוח גדול נוסף פלש לרוהן מצפון מזרח, ונתקל באנטים. לוריין עמדה בכמה גלים של מתקפות, וקרב גדול ניטש תחת עצי יעראופל. בני המזרח המשרתים את סאורון פלשו לארצו של בראנד מלך דייל, כבשו את העיר והטילו מצור על הגמדים בהר הבודד. צבאו של סארומאן היה אמור בשלב זה להשלים את כיבוש רוהאן ממערב, וגם היה עושה כן אלמלא התערבותם של גנדאלף והאנטים. מכאן ניתן להסיק שכל המקומות היו בסכנת כיבוש מצד כוחות סאורון, וביניהם, כמובן, גם מינאס טירית, בירת החזקה שבאויבותיו.

ניתן להגיד אפילו שסאורון תקף את מינאס טירית בכוח חלש מדי, ולא בשיא העוצמה. ייתכן שאילו היה סאורון אכן מרכז את כוחותיו כנגד מינאס טירית היא הייתה נופלת למרות גבורת מגיניה. הניצחון בשדה הפלנור היה דחוק מאד, וגם זאת רק אחרי שאראגורן הגיע עם תגבורות לא צפויות מהדרום ותיאודן עקף את הצבא שבאנוריין מצפון, תוך התעלמות מופגנת מהצבא שפלש באותה עת לארצו שלו. אם הצבא הצפוני הזה היה מצטרף לתוקפי העיר, או אם חלק קטן יחסית מהצבא שאחר כך חיכה לצבאו של אראגורן במוראנון היה תוקף באותו יום, אולי היו נבואות החורבן של דנתור מתגשמות.

באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על סאורון, מינאס טירית, עיר גונדור, גונדור, מלחמת הטבעת , קרב בשדות הפלנור, ה , אראגורן השני ו תיאודן.