האם יש טוב מוחלט ב"שר הטבעות"?

לא. קל לראות שגם הטובים שוגים והטוב איננו מושלם כלל. בני-הלילית מסוגלים למעשי רשע ואטימות. מלכות גונדור רחוקה מלהיות טובה: בורומיר, למשל או דנתור, אינם נטולי-פגמים. גם ההיסטוריה של גונדור מראה שלא תמיד 'היתה טובה' והתנהגה באופן שמימי או מלאכי, כמו גם רוהאן. גם ההוביטים אינם מייצגים 'טוב מוחלט' - טד סאנדימן, למשל, או לותו הנגיד, הם דוגמאות לכך. נכון, ישנם יחידים שמעלותיהם בולטות והם נראים כטוב מוחלט (אראגורן הוא הדוגמא הבולטת לכך) – אך האם מנהיגים במהלך ההיסטוריה לא מצטיירים כך? מה על צ'רצ'יל? רוזוולט? אפילו בן גוריון? האם הם לא מצטיירים כמנהיגים מושלמים בפני האדם הקורא על עלילות הימים ההם? האם היום הם לא נראים כאלים מורמים מעם עבור האדם הפשוט? ועם זאת, ברור שגם הם לא היו נציגי ה"טוב המוחלט" – היו להם מגרעות לא מעטות, מסתבר. לסיכום: יש טוב מוחלט, אבל כאידיאל ולא כמשהו ממשי – טולקין אף כתב זאת במכתבים: גם בטוב יש פגמים, אך עדיין הוא טוב.

באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על גונדור, אראגורן השני, בני לילית, דנתור השני , בורומיר, בן דנתור , רוהאן, הוביטים, לותו סאקוויל-באגינס ו טד סאנדימן.