האם אראגורן היה שליט טוב למרות שלא הוכשר לכך?

סביר מאד להניח שכן, מהסיבות הבאות: האצילים החזקים ביותר – אימראהיל ופאראמיר – מכירים בשילטונו, ולא רק מן הפה ולחוץ. סביר שאנגבור מלאמדון אף הוא מקבל אותו כשליט אחרי שראה אותו מוליך את צבא המתים, דבר שמותיר רושם שלא נמחה בנקל. אראגורן כבר פיקד על צי גונדור (תחת השם הבדוי תורונגיל) והוביל אותו להשגים גדולים – למעשה, הוא הציל אז את גונדור מאיבוד הקשר עם נחלות החופים שלה, שהכילו את רוב אוכלוסייתה. מן הסתם מהר מאד חיברו שם שתיים ועוד שתיים (דנתור עשה זאת לפני שנים, כש'תורונגיל' עדיין היה בשטח) והכירו בהשגיו. מבחינת החינוך – אמת, הוא לא למד מדעי המדינה באופן מסודר, אבל הוא למד לעומק בני-אדם, כולל את אויביו. טולקין מציין שדנתור, למשל, לא היה נוהג כמו אראגורן בבני המזרח והדרום (לא היה מעניק להם חנינה). אראגורן הבין את הסיבה העמוקה לעוינות הדרומיים (שהיתה קיימת עוד לפני סאורון) ולכן סביר שידע לנהוג בהם היטב. חוכמת-האנוש של אראגורן הועילה לו כמונארך מהרבה בחינות נוספות – למשל, בתפקידו כשופט עליון. טולקין מציין (במכתבים) שהעם בגונדור כמה נואשות לשובו של המלך ומפה לאוזן עברה האגדה על שושלת היורשים שעדיין קיימת בפאתי צפון. עם גונדור, על כן, גם הוא יתמוך במלכותו של אראגורן.

באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על אראגורן השני, גונדור, אימראהיל, פאראמיר, בן דנתור, אנגבור, דנתור השני, סאורון, תורונגיל, לאמדון, בני המזרח ו בני הדרום.