הלם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
"פריקה, איוולתך גדלה עם כרסך, על מטה אתה מדבר! אם אין להלם חפץ במקל-רועים שתוחבים לידו, הוא משבר אותו. ככה!." שר הטבעות, נספח א'.
באנגלית: Helm
הלם היה בנו של גראם, מלכה התשיעי של רוהאן, נקרא הלם יד-מקבת. חי בשנים 2691-2759 לעידן השלישי.
בימיו פלשו אויבים ממזרח, ובני דונלנד שראו כי נפלה הזדמנות בידם באו עליה ממערב, בד בבד עם פשיטתם של שודדי הים של אומבאר על גונדור. הרוהירים הוכו וארצם נכבשה, הלם הובס במעברות האייזן, ומצא מקלט בהורנבורג ובניקרה אשר מאחוריו (שנודע לימים בשם נקרת הלם), ושם עמד במצור. בנו האלת נפל, אחרון לכל המגינים, בהגנה על דלתות אדוראס. בנו הצעיר חמא בייאושו ובניגוד לעצת המלך, הוביל את אנשיו לגיחה של איסוף צידה, אבל הם אבדו בשלג. הלם נעשה פראי וכחוש מן הרעב ומן היגון; ומורא מראהו היה שקול כנגד אנשים רבים בהגנה על המצודה. הוא נהג לצאת לבדו, לבוש לבן, ולהתגנב כמו טרול-שלגים אל מחנות אויביו; שם היה קוטל רבים במו ידיו. לפני צאתו תמיד היה נוהג לתקוע בקרן הגדולה שלו. לילה אחד שמעו האנשים את תקיעת הקרן אבל הלם לא חזר. בבוקר בקעה השמש, ראשונה זה ימים רבים, והם ראו דמות לבנה ניצבת על הסוללה לבדה, כי איש מבני דונלנד לא ההין לקרב אליה. וכך עמד הלם, קשוי כאבן, אבל זקוף וגא. והבריות אמרו כי השופר עדיין נשמע לפעמים בניקרה, ורוח הרפאים של הלם יוצאת להפיל אימה בין אויביה של רוהאן.
הלם הובא מהורנבורג והונח בתל התשיעי, שם פרחו פרחי סימבלמינה לבנים כה רבים, עד כי נדמה שהתל כוסה בשלג.
לאחר מותו היה פריאלאף, בנה של הילד אחותו, למלך רוהאן.
אירועים חשובים בהשתתפות הלם מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)
