הרפתקאות טום בומבדיל – פואמה 4 – הנסיכה מי

כשהתחלתי את סדרת המאמרים שלי, ידעתי שאחת מאבני הנגף הגדולות תהיה הפואמה על הנסיכה מי. ואכן, הרבה מאד אנשים לא מבינים מה הדבר הזה עושה בספר. בעוד שניתן למצוא משמעות בפואמות משעשעות קודמות (כמו 'נדודים – Errantry') בפואמה הזו קשה למצוא על מה לכתוב..

 

בפואמה הקודמת דיברתי על כך שלטולקין קשה להפסיד רעיון או שיר מוצלח שהוא כתב, ואכן ל'הנסיכה מי' יש גרסה קודמת שהחלה להכתב ב-9 ליולי 1915 ויצאה לאור באסופת שירי אוניברסיטת לידס (1924).

 

קשה, קשה מאד להשיג את הפואמה הזו אך באמצעות קשרים עם אוקספורד הצלחתי למצוא אותה והציג אותה לפניכם:

 

THE PRINCESS NI.

O! the Princess Ní,

Slender is she:

In gossamer shot with gold,

And splintered pearls

On threaded curls

Of elfin hair, ‘tis told.

She is wanly clad;

But with myriad

Fireflies is she girdled,

Like garnets red

In an amber bed,

While her silver slippers, curdled

With opals pale,

Are of fishes’ mail–

How they slide on the coral floor! –

And over her frock

She wears a smock,

A feathery pinafore,

Of the down of eiders

With red money-spiders

Broidered here and there.

O! the Princess Ní,

Most slender is she,

And lighter than the air.

 

או קיי, אז לכאורה יש כאן עוד שיר שטות כמו goblin's feet שטולקין אהב מספיק כדי להכניס אותו ל'טום בומבדיל' ולקשר אותו בצורה רופפת משהו ללגנדאריום. אבל האמת היא שלא רק טולקין אהב את הפואמה הזו. הפואמה 'הנסיכה ני' היתה בסיס לפואמה 'הנסיכה מי' שטולקין חיבר ושלח ב -15 לנובמבר 1961 לדודתו האהובה ומאריכת השנים jane neave. זו אותה דודה שלקחה אותו לסיור באירופה כשהיה צעיר ואיתה הוא שמר על קשר הדוק ככל שניתן. אותה דודה אהבה כל כך את הפואמה עד שטולקין הכניס אותו לספר. העותק הראשון שהגיע אליו נשלח אליה עם ברכות חמות רק כמה חודשים לפני מותה.

טולקין היה יוצר אובססיבי ממש, ויצר המון יצירות למשפחתו שלו, זו דוגמא טובה מאד ליצירה מוקדמת ו"משפחתית" מעין זו שהוא טרח לקשר ללגנדאריום בצורה עקיפה.

בהשוואה בין הנסיכה ני לנסיכה מי אפשר לראות כיצד טולקין הסיר את כל האזכורים הרגשניים לelfs החמודים סטייל שייקספיר עם כל הלבוש שמורכב מגחליליות- Fireflies ומקורי עכביש-Spiders. גם האזכורים האלו לא תאמו את טעמו המאוחר יותר וגם הם לא יכלו לשבת בנוחות אפילו בתור יצירת דמיון מומצאת של ההוביטים. ההוביטים, שהכירו את בני הלילית מיד ראשונה או שניה, לא יכלו לטעון שהם מתהדרים בגחליליות ובקורי עכביש. שתי סיבות מצוינות למה טולקין גמז את האזכורים החמדמדים והשאיר רק פואמה נחמדה.

 

בנוגע לפואמה עצמה אין יותר מדי מה לומר. זו פואמה פשוטה למדי עם משחק מילים בין Me (אני) ל She (היא) וטולקין מדגיש עובדה זו באמצעות חזרה על הבית האחרון:

With pearls in hair

And kirtle fair

And slippers frail

Of fishes' mail went Mee:

Of fishes' mail

And slippers frail

And kirtle fair

With pearls in hair went Shee!

אלו היו שישים שניות על הנסיכה מי.

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות