אהבה בסגנון הארץ התיכונה

אחד הסיפורים הפופולאריים ביותר של הארץ התיכונה, הינו סיפורם של ברן ולותיין. זוהי דרמה קלאסית על נער עני המתאהב בנערה עשירה, בצירוף הרפתקאות, מזימות, שחיתות וקסם. נראה שיש שם משהו עבור כל אחד. כאשר ההוביטים מבקשים מאראגורן לספר להם סיפור, בלילה שבו הם מותקפים בגבעת הרוחות, הוא בוחר לספר על ברן ולותיין. במובן מסויים אראגורן בוודאי רואה את עצמו כהולך בעקבותיו של ברן. כמו אביו הקדמון, אראגורן הינו מלכו החוקי של עם המנושל מארצו ומורשתו בעקבות אסונות המלחמה. וכמו ברן, אראגורן פוגש נסיכה יפהפיה בממלכת בני לילית ומתאהב בה מיד באהבה טוטאלית ונואשת.
היחס של אלרונד אל אראגורן אצילי וסובלני יותר מיחסו של תינגול אל ברן, כי אלרונד עצמו הינו צאצא של ברן ולותיין, גם אם שניהם מתו שנים רבות לפני שהוא נולד. ועם זאת אלרונד מציב בפני אראגורן מחיר גבוה תמורת ידה של ארוון, כמעט כמו זה שמציב תינגול תמורת לותיין, לשני הגברים ניתנו משימות שנראו בלתי אפשריות. לאראגורן, לפחות, היה היתרון שבידיעה כי אלרונד מבקש באמת לראות במפלתו של סאורון. אלרונד לא ניסה להיות פיקח ואכזר, בכך שישלח את אראגורן למוות כמעט ודאי, כפי ששלח תינגול את ברן.
http://www.airmaxrunningsneaker.com
למרבה הצער, לא כל סיפורי האהבה של הארץ התיכונה נגמרים בסוף טוב כסיפורם של ברן ולותיין, או של אראגורן וארוון. שני אלה זוגות שחיו שנים רבות יחד אחרי שעברו את מבחניהם הגדולים. אותן שנים לא היו נטולות קשיים, אבל הן היו, בכל זאת, בגדר פרס אשר ניתן לאחר מאמצים רבים. ברן ולותיין נכנסו לתוך אנגבאנד בדרך מרובת סכנות, ובסופו של דבר שניהם מתו לפני שהוחזרו לחיים והורשו לגור יחד בבדידות יחסית. מסעיו של אראגורן לא היו קשים כשל ברן, אבל הם היו בודדים יותר. לפחות היתה לו לברן חברתה של לותיין בכמה חלקים של החיפוש אחר הסילמאריל. אראגורן נאלץ לשאת שנים רבות הרחק מארוון, ובמשך זמן ארוך לא היתה לו תקווה אמיתית כי היא תשיב לו אהבה.

גירושין אינם מוזכרים מעולם בסיפור כלשהו של טולקין. אנשים עלולים להזדרז ולומר: "טוב, הוא גדל כקתולי, והאמין באדיקות בדוקטרינה של הכנסייה כל חייו." כן, זה נכון, אבל טולקין היה גם ברנש ריאליסטי למדי. לגירושין, כנראה, אין תפקיד ברומנים שלו מכיוון שהפירוד מככב בהם. הפירוד לא תמיד מחזק את האהבה, לעתים הוא הורס את מערכת היחסים. הסיפור הקדום ביותר של הרס הנישואין הוא סיפורם של הורין ומורוון.
http://www.oakleyeyewear2015.com
הורין היה בנו של גאלדור הגבוה, אדון דור לומין, אשר נחשב על ידי רבים ללוחם הגדול ביותר מבין בני האדם. מורוון נולדה בדורתוניון, מולדתם של בני ביאור שהתקבלו לממלכתו של פינרוד בנארגותרונד. הם שכנו בגבול הצפוני של ממלכת פינרוד, מאחורי קו המבצרים הנולדוריים אשר השקיפו על ארד-גאלן, המישור שבין אנגבאנד וממלכות בני הלילית.

מורוון היתה בתו של באראגונד, בנו הבכור (וגם, למרבה ההפתעה, יורשו החוקי) של ברגולאס, שהיה שליט לאדרוס מ-448 עד 455. ברגולאס מת בקרב זמן קצר אחרי שהתחיל הדאגור בראגולאך (קרב להבת הפתע, שבו פרצו כוחותיו של מורגות את המצור על אנגבאנד, אשר נמשך יותר מ-400 שנה). באראהיר נטל את השליטה על דורתוניון. הוא היה כבר בגיל העמידה, בהיותו בן 55 שנים כאשר הבראגולאך התחיל. אולי הוא מונה לשליט לאדרוס החדש בגלל שהציל פעם את חייו של פינרוד. או אולי באראגונד ויתר על הכס למען דודו מכיוון שהוא היה בברור המנהיג הטוב יותר, ואנשיהם נזקקו למנהיג.
http://www.airjordansneakerretro.com
מורוון נולדה בשנת 443, כך שהיתה בת 12 בלבד כאשר הדאגור בראגולאך החל. רוב בני עמה ברחו אל דור לומין זמן קצר אחרי שברגולאס ורבים מאנשיו נהרגו בקרב, אבל באראגונד ואחרים נשארו עם באראהיר, והלכו אחריו בנאמנות. באראהיר ובני ביאור אשר נשארו אתו החזיקו מעמד שנה, אבל ב-456 המצב התדרדר עד כדי כך שאישתו של באראהיר, אמלדיר, כינסה כל הנשים והילדים שנותרו והובילה אותם דרומה, אל מחוץ לדורתוניון. דרכה של אמלדיר עברה בארד גורגורות – הרי האימה, מקום בו התיישבו עכבישי ענק מאות שנים קודם לכן, והפכו את האזור לבלתי עביר כמעט לאדם או בן לילית.

אמלדיר ובתה היריל נעלמו מן ההיסטוריה אחרי הגעתן לברתיל, מקום בו נשארו חלק מאנשיהן, אבל מורוון ואחייניתה ריאן (שהיתה אז בת 6 בלבד) המשיכו הלאה אל דור לומין, על מנת להצטרף לשאר בני עמן. למרות שרוב הגברים נהרגו במלחמה, בני ביאור לא נעלמו כעם. בניהם ייסדו דור חדש של לוחמים, אבל הם התמזגו עם בני מאראך מדור לומין.

באותו זמן שמורוון נדדה ברחבי ארד גורגורות, הורין הצעיר ואחיו הואור נהנו מהכנסת האורחים של טורגון בגונדולין. הם התגוררו עם קרוביהם בברתיל כאשר הדאגור בראגולאך התחיל, ואנשיה של האלת שלחו לוחמים לעזור בהדיפת המתקפה של מורגות. רוב הגברים הללו נהרגו, והורין והואור נותקו מאנשיהם. הם ניצלו על-ידי הנשרים של מאנווה, אשר לקחו אותם לגונדולין, שם הם נשארו למשך שנה. לבסוף טורגון הסכים להניח לצעירים לחזור לדור לומין.
http://www.ray-baneyewear2015.com
טולקין אינו מספר מתי פגש הורין את מורוון, אבל זה ודאי היה סמוך לחזרתו לדור לומין, או כשהיא הגיעה לשם (תלוי מי מהם הגיע לדור לומין אחרון). היא היתה צעירה מדי לנישואים, אבל בשנת 461 היא היתה בת 18. טורין נולד בשנת 464 כך שמורוון היתה עדיין צעירה כשנישאה להורין, ובמשך שמונה השנים הראשונות נישואיהם היו טובים ומאושרים. נולדו להם שלושה ילדים: טורין , אורוון (שמתה), וניינור. הורין מעולם לא ראה את בתו הצעירה, כי היא נולדה אחרי הנירנאת ארנואדיאד, אשר בסופו נלקח הורין בשבי.

במשך כמעט שלושים שנה הוחזק הורין בשבי על-ידי מורגות, ומורוון עשתה כמיטב יכולתה למען שלומו של טורין, אבל גורלו וגורל ניינור הוקדרו על-ידי רשעתו של מורגות, וכשהורין שוחרר לבסוף, היו ילדיו כולם מתים. הוא מצא את מורוון לבסוף בברתיל, מחכה לו על-יד האבן שסימנה את מקום מותו של טורין, ובסופו של דבר היה האיחוד שלהם מר ונמהר.

סיפור טרגי יותר הוא סיפורם של אלדאריון וארנדיס. במשך שנים לא היה למעריצי טולקין ידע ממשי לגבי הסיפור הזה. להוציא את עובדת קיומו, כיוון שטולקין הזכיר בקיצור במכתב לדיק פּלוטץ (התאין של אגודת טולקין האמריקאית) ב-1966 את 'אשת הספן', המגולל את סיפורו של טאר-אלדאריון ויחסיו הטרגיים עם אביו ועם אישתו. המידע הזה הועבר אל רוברט פוסטר, אשר רשם ערך קצר על טאר-אלדאריון ב'מדריך לארץ התיכונה' (הוצאת מיראז', 1971) וב'המדריך השלם לארץ התיכונה' (דל ריי, 1978). ב-1980 כריסטופר טולקין פירסם את 'אשת הספן' בתוך 'סיפורים שלא נשלמו', וכיום הוא נקרא בדרך כלל 'אלדאריון וארנדיס'.

הוא היה היורש החוקי לכס נומנור, צאצא של ריאן והואור. ארנדיס גם היא היתה צאצאית של באור, ולמעשה היה מוצאה מבֶּלֶת, בתו של באראגונד. היא לא היתה אלרוסית (כלומר, לא היתה צאצאית של אלרוס טאר מיניאטור) ולכן למרות שחייה היו ארוכים כמו חייהם של כל הנומנוריאנים, לא היו לה חייהם הארוכים בצורה בלתי-רגילה של צאצאי אלרוס. אלדאריון נעשה ספן בנעוריו ולמרות שהתאהב בארנדיס ולבסוף נשא אותה לאישה, היא היתה תמיד שנייה בליבו לים.

ארנדיס התמרמרה על התחביב של בעלה, ודומה שהיא חשה דחייה כלפי הים. לבסוף היא עזבה אותו וביקשה לגדל את בתם אנקאלימה בבדידות, הרחק מחצר המלוכה בארמנלוס. בתחילה קיבלו קנאתה המוזרה וכעסה של ארנדיס אהדה רבה ממשפחתו של אלדאריון ומאנשי נומנור, אבל היא נעשתה כה מרירה שהיא הדרדרה לקטנוניות. המחלוקות בינהם מנעו מאלדאריון וארנדיס להביא עוד ילדים לעולם, ולבסוף, אלדאריון תיקן חוק ירושה חדש אשר איפשר לאנקאלימה להפוך למלכה השולטת בנומנור.

חייה של אנקאלימה לא היו טובים יותר מאלה של הוריה. צעירי נומנור חיזרו אחריה והיא ביקשה לה מחבוא כדי להימלט מן המרדף. אנקאלימה העבירה את ימיה בשקט ושלווה, בתחפושת של רועת צאן, עד שפגשה רועה צאן צעיר. הוא הציג את עצמו כמאמאנדיל והם נעשו חברים. מאמאנדיל היה זמר נהדר והוא שיעשע את אנקאלימה לעתים קרובות בשירים עתיקים שאבותיהם האדאין שרו בזמן שרעו את עדריהם באריאדור (למעלה מ-1300 שנים קודם לכן).

מאמאנדיל גילה לבסוף את שמו האמיתי – האלאכאר, בנו של האלאטאן מהיארסטורני, אחד האצילים החשובים בנומנור וצאצא לאלרוס. סיפורם של אנקאלימה והאלאכאר מעולם לא פותח במלואו על-ידי טולקין, אבל היא נישאה לו לבסוף, כנראה מסיבות פוליטיות. היתה אשר היתה מידת האהבה שחשה כלפיו לפני שגילתה את האמת בנוגע לשמו, היא הפכה למרירות ואז לשנאה, ונאמר שהיא רדפה אותו כל ימי חייו. האלאכאר בתורו ערך תעלול אכזרי על חשבון אנקאלימה – היא סירבה להרשות לנערותיה להנשא, והאלאכאר אירגן שכולן ינשאו במהלך משתה בביתו (אשר אנקאלימה עמדה לקחת ממנו) בלילה האחרון שלו שם. הוא לעג והשפיל את אנקאלימה, ואותו מאורע עשוי היה להיות המכה הסופית ליחסיהם.

עם זאת, להאלאכאר ואנקאלימה אכן נולד בן, אנאריון, אשר הפך בבוא היום למלך נומנור. נישואיו של אנאריון היו, כמדומה, מאושרים יותר מאלה של הוריו או הורי הוריו. נולדו לו לפחות שלושה ילדים שהשלישי ביניהם היה טאר סוריין.

נישואים טרגיים לא היו רק נחלתם של הנומנוריאנים. במהלך העידן השלישי, מינאלכאר, עוצר גונדור, שלח את בנו ואלאכאר לחתום ברית עם אנשי הצפון בממלכת רובאניון (אשר היתה רק ממלכה קטנה ממזרח ליער-אופל, ולא כיסתה את כל ארץ השממה אשר גם היא קרואה רובאניון). ואלאכאר נשא לאישה את וידומאווי, בתו של וידוגאוויא, מלך רובאניון. בנם, אלדאכאר, נולד ברובאניון והתקרא בילדותו ויניתאריא. מורשתו המעורבת של אלדאכאר הביאה בסופו של דבר למלחמת אחים עקובה מדם, אשר כמעט הרסה את הממלכה והחלה את התהליך הארוך של שקיעת גונדור.
ray ban glasses frames
גם להוביטים היו נישואים טרגיים משלהם, אף שהטרגדיה לא תמיד התבטאה בריב בין הבעל והאישה, ומעולם לא הובילה לתוצאות מחרידות כמו מלחמת האחים בגונדור. דרוגו באגינס נשא את פרימולה בראנדיבאק. הוא עבר לדור בבאקלאנד בין קרוביו החדשים ונראה שאימץ את מנהגם להשיט סירות על נהר הבאראנדואין (בראנדיויין). יום אחד, דרוגו ופרימולה טבעו בתאונת שיט, והשאירו את בנם הצעיר פרודו יתום. פרודו עבר לגור עם דודו בילבו באגינס, אדוני מעון באג וראש משפחת באגינס על פי התואר. אף על פי שפרודו נועד לגדולות שאף הוביט לא יכול היה לשער, בכך שעזר להגשים את מפלת סאורון, הוא שילם מחיר נורא בכאב רוחני ופצעים קשים. פרודו נפגע כל כך מאותה חוויה שלבסוף הורשה להיכנס אל הממלכה המבורכת מעבר לים, שם תוכל נפשו להרפא בטרם ימות בסופו של דבר מוות שליו שהורווח ביושר.

נישואים מאושרים יותר, ללא ספק, היו נחלתם של סאם גאמג'י ורוז קוטון. סאם ורוז היו דודנים, בדרגה שלישית, כך שהם לא היו קרובים מאד. משפחתו של סאם הגיעה ממעמד הפועלים של ההוביטים. חלקם היו שוזרי חבלים וחלקם היו גננים. אביו של סאם, האמפאסט, נעשה גנן במעון באג, בשרתו תחילה את בילבו ואז את פרודו, ולאחר מכן סאם לקח על עצמו את תפקיד הגנן של בני באגינס במעון באג.

משפחתה של רוזי התגוררה בעיר הסמוכה ביוואטר. הם היו איכרים, אבל היו אהובים ומכובדים. כשסאם גדל' הוא בילה לעתים קרובות עם ילדי קוטון, ואפילו נזכר כיצד דשדש עמם בבריכה בביוואטר, כאשר הוא ופרודו ערכו את מסעם דרך מורדור בדרך אל הר האבדון. אומץ לבו ונאמנותו של סאם נזקפים בדרך כלל לזכותו, אבל מחשבותיו על רוזי ועל אחיה נזכרות לעתים רחוקות. כאשר גאלאדריאל מקדמת את פני שמונת חברי חבורת הטבעת הנותרים בלוריין, היא בוחנת את נפשו של כל אחד מהם, ומבחנו של סאם היה, כמדומה, הצעה לתת לו לחזור אל הפלך ולחיות עם רוזי.
oakley sunglasses cheap
סיפורם של סאם ורוז קוטון מציץ בקושי מבין דפי 'שר הטבעות', וקוראים רבים מופתעים כאשר פתאום סאם מציג חברה שלא רק גאה בו, למרות שאינה יודעת דבר על מה שעשה בעולם הגדול, אלא גם מתחילה להיות חסרת סבלנות להינשא אחרי שהפלך מטוהר. לרוזי יש חיים ארוכים לפניה, והם לא כל כך קלים. לה ולסאם נולדו שלושה-עשר ילדים, שלידתם היא רק חלק מגורלה של האישה, היה צורך גם לגדל ולהאכיל אותם (וילדי הוביטים צריכים הרבה אוכל).
air max 90
אין שום דבר טרגי באמת בקשר לנישואיהם של סאם ורוזי. הם כמעט אידיליים. אבל סאם קרוע בין אהבתו לפרודו ואהבתו אל הארץ התיכונה. הוא מושרש בתוך העולם שעזר להציל, וכל זמן שיש לו את רוזי הוא יכול לשאת את מעבר השנים, והיא מהווה צרי לנשמתו. שכן סאם, גם הוא, ענד את הטבעת האחת, וסימנה עדיין בו, והוא פצוע בנשמתו, אם כי, בשל נעוריו וחוסנו, הפצע אינו כה עמוק או כה ברור לעין כזה של פרודו ובילבו. בסופו של דבר, אחרי שרוזי נפטרה, וסאם השלים את כל אשר יכול היה, הוא שומע את קריאתו של הים, עוזב את מעון באג ואת חייו מאחור, הולך אל הנמלים ועולה על אנייה אשר ללא ספק ציפתה לו מזה ימים רבים.
air jordan release dates
אבל נישואיו, כמו אלה של אראגורן, מסתיימים בצורה משמחת למדי, כי הוא היה עם רוז כפי שארוון היתה עם אראגורן, וגם אם היה עליהם להמשיך לבדם לזמן קצר, לפחות היו להם זכרונות מאושרים לנחמה, והם ידעו כי חייהם היו מלאים באהבה. ועבור הוביט לחיות חיים מלאים יותר באהבה מאשר מלך או מלכת נומנור הוא הישג לא רע בכלל.

אודות מייקל מארטינז

מייקל מארטינז הוא טולקינאי מוכר מאד בקהילה העולמית. מארטינז הוא המחבר של הספר האלקטרוני פארמה אנדוריון: מאמרים על טולקין וכמו כן עוסק בפרסום מאמרים על טולקין.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות