פרק 2 – צללי העבר

*** המונח "מסיבה במשקל מאה", שנערכה לכבוד יום הולדתו ה 112 של בילבו לא כל כך ברור לקורא הישראלי. אבל Hundredweight הוא בבריטניה 112 פאונדים. עכשיו הכל ברור. *** "דומה כי הכוח הרע שביער אופל, שהובס בזמנו על ידי צבא המועצה הלבנה חזר למבצריו העתיקים אשר במורדור." מוזכר כאן המאורע ב'הוביט', שבו מסופר שמועצת הקוסמים הלבנה הדפה את בעל האוב. כמובן שבשעת כתיבת הקטע, בעל האוב היה רק תירוץ לסלק את גאנדאלף מהדרך ולתת לבילבו ולגמדים להסתדר לבד. סאורון ושילובו ב'הוביט' בכלל לא עלה על הפרק. בשלב זה סאורון היה קיים בלגנדאריום, כמובן, אבל רק בתור הסגן של מורגות, שלו היה תפקיד חשוב בסיפורם של ברן ולותיין. כשטולקין כתב את 'שר הטבעות' הוא התלבט מאד בנוגע למניעים של היציאה למסע של פרודו (בינגו) וכתבתי על כך בפרק הקודם. סאורון מופיע לראשונה בשמו המקורי בפרק 'מועצת אלרונד', בדף שמתוארך לקיץ שנת 1938 ובו אלרונד מספר על הקרב האחרון. טולקין רשם בתחילה שגיל גאלאד ואלנדיל נלחמו כנגד בעל האוב (שגם מופיע ב'הוביט') ואחרי כן מחק את השם בעל האוב ורשם, לראשונה ב'שר הטבעות', את השם סאורון. האם זו הנקודה שבה טולקין החליט לקשר את 'שר הטבעות' בצורה רצינית יותר למיתולוגיה שלו? בהחלט ייתכן. כי מנקודה זו והלאה הרבה מהצדדים ההוביטיים/הומוריסטיים של הספר מתקדרים וטולקין מתחיל לשלב את המיתולוגיה שלו יותר ויותר בהמשך של ה'הוביט'. זה גם השלב שבו העניין של נומנור נכנס לתמונה וזה עוד יותר מחזק את העניין. אבל אני מקדים בהחלט את המאוחר, כי למרות שסאורון מופיע כאן לראשונה ב'שר הטבעות', אנו, בשלב זה, כמו גם פרודו, לא יודעים דבר על הסאורון הזה. מלבד שמו המאיים. ** בפרק גם מוזכרים לראשונה בני הלילית העוזבים מערבה. במהדורה הראשונה של 'שר הטבעות' מוזכר שאם מישהו היה מדבר איתם הם היו מנענעים את ראשם ושרים בעצב. במהדורה השניה של בלנטיין הקטע הזה הושמט. בנוגע לבני הלילית שעוזבים מערבה, טולקין כתב את המכתב המעניין הבא בספטמבר 1954 לנעמי מיצ'יסון: "לאלדאר ניתנה הבטחה (לבני הלילית הרמים, לא לשאר המינים, הם לפני זמן רב בחרו את הבחירה הבלתי הפיכה שלהם, בכך שהם העדיפו את הארץ התיכונה על גן העדן) שעבור הסבל שלהם והמאבק שלהם עם שר האופל הראשי [מלקור] הם תמיד יוכלו לעזוב את הארץ התיכונה, אם הם ירצו בכך, ולעבור אל מעבר לים אל המערב האמיתי באמצעות הדרך הישרה ובכך להגיע לארסאה, אבל לעבור מהזמן ומההיסטוריה ולעולם לא לחזור." ** פאב הדרקון הירוק – יש לא מעט פאבים כאלו באנגליה, היה אפילו פאב בשם כזה באוקספורד שהיה קיים מ 1587 ועד להריסת הבניין בו ישב ב 1926. ** העץ המהלך שדודנו של סאם ראה בצפון הפלך היה מקור ללא מעט קונספירציות. בגרסה הראשונה של הפרק, דודנו של סאם ראה ענק שגובהו כעץ ובשכתוב הענק הוחלף בעץ שקומתו כענק. האם מדובר פה בנשות האנטים המסתוריות? באנט משוטט זה או אחר? או שבהואורן? תיאוריות מוזרות רבות פרנסו לא מעט דיונים טולקינאיים. אבל עיון קל בטיוטות של 'שר הטבעות' יכול לפתור את כל הויכוחים – הסיפור הזה של האל נכתב הרבה לפני שטולקין הגה את רעיון האנטים. לפיכך, מה שהאל ראה בביצות (אם ראה) לא יכול להיות אנט. כריסטופר טולקין מציין בכרך השישי של 'ההיסטוריה' ש"אנשי-עץ" מופיעים בגרסה מוקדמת של סיפור איארנדל, אבל הם לא אנטים בשום מובן. ** "בחבל ארגיון, בשכבר הימים, עיצבו בני לילית טבעות רבות מעשה-צורף…" בפרק זה בעצם מוזכרות לראשונה הטבעות וגם חשיבותה של הטבעת האחת. ב'הוביט', כמובן, הטבעת האחת היא רק מכשיר פשוט שתפקידו להשוות בין בילבו לגמדים ולגרום לו את האפשרות הפיסית למעללי גבורה. זה הכל. אבל כאשר טולקין התלבט בענייני המניע של בינגו (פרודו) לצאת למסע, הוא החליט די מהר כי דווקא הטבעת תהיה המוטיב המרכזי בספר החדש. הטבעת בגלגולה הראשון היתה רק אחת מטבעות רבות ששר הטבעות יצר ו"שלח אותם לרחבי העולם על מנת לשעבד אנשים. הוא שלח אותם לכל מיני סוגים של עמים – לבני הלילית היו הרבה וכעת היו הרבה רוחות של בני לילית בעולם, אבל שר הטבעות אינו יכול למשול בהם. לגובלינים יש הרבה טבעות והגובלינים הבלתי נראים הם מרושעים מאד ונתונים לשליטתו הבלעדית של השר. אני [גאנדאלף] לא מאמין שלגמדים יש איזו טבעת, אומרים שהטבעות לא עובדות עליהם: הם יותר מדי מוצקים. לבני האדם יש מעט טבעות, אבל הם אלו שמשתעבדים במהירות…" אחרי כן, הרבה אחרי כן, בגל השני של השכתובים, טולקין החליט לשלב את בעל האוב, שעליו הוא כתב ב'הוביט' וכן הופיע כבר במיתולוגיה שלו, בסיפור וכן להדגיש את חשיבות הטבעת האחת: "בימים העתיקים בעל האוב, שר האופל סאורון, יצר הרבה טבעות קסמים בעלות תכונות שונות שנתנו כוחות שונים לבעליהן. הוא פיזר אותן בנדיבות וזרה אותן ברחבי ארץ על מנת לשעבד את כל העמים ובמיוחד את בני הלילית ובני האדם. כיוון שמי שהשתמש בטבעות נפל במהירות או באיטיות, בהתאם לכוח רצונו וליבו, תחת כוח הטבעות ולשלטונו של היוצר. שלוש, שבע, תשע ואחת הוא יצר עם סגולה מיוחדת – לא רק שהאוחזים בהן הפכו להיות בלתי נראים בעולם, אם הם רצו בכך, אלא גם יכולו לראות גם את העולם הנראה תחת השמש וגם את הצד השני שבו נעו דברים בלתי נראים. והיה להם (מה שנקרא) מזל טוב ו(כפי שנראה) חיים אינסופיים. כפי שאני [גאנדאלף] טוען, הכוח, שהטבעות נתנו לכל אוחז בהן, היה תלוי בשימוש שהם עשו בטבעות – ובמה שהאוחזים היו בעצמם ובמה שהם רצו." רק לאחר מחשבה מרובה וכתיבה מרובה טולקין החליט בנוגע להיסטוריה הסופית של הטבעת והטבעות שאותה ניתן לראות בפרק זה. ** גאנדאלף מספר לראשונה על סארומאן: "מעולם לא נתן דעתו על עדת ההוביטים." לא נעים לי לגלות את ערוותו של טולקין, אך כאן מופיעה סתירה מהותית בין 'שר הטבעות' לקטע הטקסט "המרדף אחר הטבעת" שמופיע ב'סיפורים שלא נשלמו' וכן יותר מאוחר בספר, שם נרמז כי סארומאן הכיר היטב את מנהגי הפלך ואף נהג לעשן. ** אחד מהאלמנטים היותר מרכזיים מחד גיסא ויותר מסתוריים מאידך גיסא מופיע פה לראשונה: הכתב על הטבעת. אלמנט השפה הוא עניין שניתן לכתוב עליו מאות ואולי אף אלפי מאמרים ולא חסרים מחקרים ומאמרים על העניין ועל חשיבותו עבור טולקין, אך הקורא ההדיוט נחשף לכתובת על הטבעת כאלמנט הראשון של שפה מיוחדת וייחודית לעולמו של טולקין. טולקין עבד קשה מאד על הכתובת הזו וניסה ליצור אותה כך שתראה כמו כתב של בני לילית מצד אחד ומצד שני שתתאים להדפסה. וכל זאת תוך מאבק בדלקת פרקים שהיתה לו. כתוצאה גם מצעדי חסכון, הכתובת הודפסה בדיו שחורה. אבל בסופו של דבר אכן מדובר בכתובת מעניינת ומסקרנת שהציתה את דמיונם של מיליוני קוראים. ** המלך המעניק טבעות הוא מוטיב מאד בולט בסאגות הנורדיות ובסיפורים האנגלו-סקסונים ששרדו (כן, גם בביוולף). מתן הטבעות הוא דרך להיטיב עם הנתין ודרך להראות את הכוח והנדיבות של המלך. הכינוי "מעניק טבעות" נאמר בהקשר חיובי בכל היצירות שציינתי וגם בביוולף. טולקין, שכבר בשלבים הראשונים של הכתיבה קבע שנתינת הטבעות היתה מעשה זדוני של בעל האוב – סאורון, לא היה יכול שלא להיות מודע לעניין. וכך סאורון הוא בעצם הנגטיב של המלך ההוגן והטוב של ימי קדם, כי הטבעות שלו מעוותות ונועדו לשעבד ולהרע, לא להיטיב. ** רפאי הטבעת נקראים באנגלית Ringwraith. טום שיפי מפרט על המילה Wraith ועל השימוש המקורי של טולקין במילה. במילון אוקספורד הערך המוקדש למילה הוא די סותר – מצד אחד מגדירים את ה Wraith כפאנטום, או רוח רפאים של אדם מת. אבל מהצד השני מגדירים את ה Wraith כהשתקפות או חיזיון של אדם חי. העורכים של המילון אינם מספקים הסבר על האטימולוגיה של המילה ורק מציינים שהיא מגיעה ממקור בלתי מוסבר – בדיוק הדבר שתפס את תשומת ליבו של טולקין וגם בא לידי ביטוי בספר. ה Ring wraiths אצל טולקין הם שניהם: גם אדם "מת" או "רפא" אבל גם יצור ממשי. מדובר בעצם במשחק מילים מכוון, כיוון שהמונח הזה נמצא עוד כאשר הספר היה בשלב "ההוביטי" שלו, לא קשה לשער שטולקין כתב את זה כחלק מההשתעשעות שלו, שלעיתים מובנת ליודעי ח"ן בלבד, עם השפה. ** "ובה שיקע חלק גדול מכוחו." הטבעת היא בעצם כלי של סאורון להגדלת כוחו פי כמה וכמה – זו הסיבה שהוא יצר אותה, חוץ מעניין ההשתלטות על שאר הטבעות ושיעבוד בני הלילית בארגיון ובני האדם שהפכו לרפאי הטבעת. הטבעת אפשרה לו לשרוד את טביעת נומנור ואת השמדתו הפיסית בידי איסילדור. לא מעט טולקינאים שואלים את עצמם כיצד ייתכן שסאורון "האמין כי זו האחת אבדה ואיננה וכי בני לילית השמידוה, כפי שאמנם נתכוונו לעשות." התשובה היא די פשוטה, הרי אפילו החכמים לא ידעו את כל תכונותיה של הטבעת ואפילו לא ידעו אם לאחר השמדת הטבעת יהיה עדיין כוח לשלוש טבעות בני הלילית. ** סמיאגול ובאנגלית Sméagol מגיע מהמילה האנגלית העתיקה Smygel – מאורה, מקום לזחול לתוכו. דיאגול ובאנגלית Déagol מגיע מהמילה האנגלית העתיקה dēagol – סודי, נחבא. בתחילת כתיבת הפרק הזה דיאגול היה שמו האמיתי של גולום ואת הטבעת הוא מצא בבוץ שעל גדת הנהר. כמובן שכשהסיפור שינה פאזה והפך לקודר יותר טולקין שינה את סיפור מציאת הטבעת. ** "אך לא נותר דרקון ששמר על להט אישו הישנה" – טולקין לא התכוון לומר שכל הדרקונים כלו מן הארץ, כפי שהוא כתב לנעמי מיצ'יסון ב25 לאפריל 1954: "הדרקונים לא הופסקו, כיוון שהם היו פעילים בזמנים הרבה יותר מאוחרים שקרובים יותר לשלנו. האם אמרתי משהו על סוף לדרקונים. גם אם עשיתי את זה צריך לשנות את זה. הפסקה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא "אך לא נותר דרקון ששמר על להט אישו הישנה", אבל לדעתי זה מרמז שיש עדיין דרקונים, אך לא במצב בראשיתי וקדמוני." ** גיא האבדון – Crack of doom, במדריך למתרגם מצויין שהמונח מגיע ממקבת שבו משמעות המונח cracke of Doome היא "הבשורה על יום הדין". Crack הוא גם רעש של ברק או, במקרה הזה, הקול של החצוצרה האחרונה (ע"פ חזון אחרית הימים הנוצרי). כמובן של Crack יש גם משמעות של בקע בקרקע וכך טולקין מעניק כפל משמעות למונח פשוט לכאורה. זו עוד דוגמא איך מאחורי כמעט כל מילה ומושג ב'שר הטבעות' ישנה מחשבה ותחכום שלעיתים קשה לפצח. ** "חי זקני" אומר גאנדאלף כשהוא מגלה את סאם המצותת. במקור זה bless my beard. טולקין אמר כמה פעמים שהארץ התיכונה בעידן השלישי היא לא נוצרית, אבל היא אינה ריקה מהתייחסויות דתיות. על פי טולקין הארץ התיכונה היא: "עולם מונותאיסטי של 'תיאולוגיה טבעית'." (מתוך מכתב 165). ההתיחסות הזו היא דוגמא נהדרת לכך. בעולם הנוצרי מקובל מאד לומר bless my soul אבל bless my beard מעביר את התחושה בלי המטען התיאולוגי. אבל בתשובתו של סאם כן יש איזה ניחוח תיאולוגי: "יברכך אל, מר גאנדאלף, אדוני!" ובמקור:" Lord bless you, Mr. Gandalf, sir!" ** סאם מנסה להצדיק את עצמו: במקור: ‘Eavesdropping, sir? I don’t follow you, begging your pardon. There ain’t no eaves at Bag End, and that’s a fact.’ בגרסת לבנית: "מצותת אדוני? במחילה ממך, אין שיפולים לגג במעון באג, וזו עובדה." בגרסת לוטם: "מסתת אדוני? אין לי מושג על מה אתה מדבר, אם תסלח לי, אין אבנים בגינה של מעון בַּג, וזאת האמת." היחיד שמנסה להעביר את הבדיחה הוא ד"ר לוטם וגם הוא מצליח לעשות זאת בקושי רב. הבדיחה היא כמובן על מקורה של המילה Eavesdropping שמשמעותה באנגלית 'לצותת'. המקור למילה הוא מישהו שעומד במקום שבו יש eavesdrop – צמחיה המקבלת מים מה eaves – שיפולי הגג או המרזב.

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות