על הואלארין

  


שמותיה הנוספים הם ואליאנית, ו-ואליה וּלאמְבֶּה ואלארינְוָוה בפי הנולדּור והואנייאר באמאן

בתרגומו של קדם גולדן
 
ההיסטוריה של ואלארין
הואלאר התקינו לעצמם שפה, העתיקה מבין לשונות ארדּה. אך לאלו, בהיותם ישויות מלאכיות אשר מסוגלות לתקשר זו עם זו בקלות במחשבה בלבד, לא היה צורך בה. אלא, כאשר סופר באָיְינוּלִינְדּאלֵה, 'לבשו להם הואלאר צלם ודמות' כאשר ירדו אל אֵאָה בתחילת הימים. הם נהיו בעלי צלם גשמי. 'התקנת שפה היא האות הראשון ללבישת צלם' הבחין פֶּנְגּוֹלוֹד המלומד מגונדּולין, 'היה זה בלתי נמנע שיתקינו לעצמם הואלאר שפה, לאחר שלבשו להם צורות גשמיות.' אין ספק שזהו המקרה, שכן ישנם אזכורים על שפת הואלאר בהוראת הנולדּור העתיקה.
    כאשר הגיעו האֶלְדּאר אל ואלינור, אמצו הואלאר והמאייאר במהירות את הקווניה כשפתם, ולעיתים אף שוחחו בה ביניהם. אולם, הואלארין לא נעלמה לגמרי לאחר הגעת האֶלדּאר, ועדיין ניתן היה לשמוע אותה כאשר היו הואלאר מתדיינים ביניהם בעניינים הרי-גורל. 'קולותיהם של הואלאר אדירים, קשים ומחמירים' כתב רוּמִיל איש טיריון, 'ועם זאת קלילים, קלושים ובתנועה מתמדת, היוצרים צלילים אשר באוזנו קשים, חדים ומסולפים; ומילותיהם ארוכות ומהירות, כעין ברק החרבות, כרשרוש העלים הנופלים ברוח, או כשאון אבנים המדרדרות בהרים הגדולים.' פֶּנְגּוֹלוֹד אף הוא מזכיר זאת, בדרך לא כה אדיבה ולא כה פיוטית: 'הואלארין אינה ערבה לאזני בני לילית.' ואכן, בואלארין ישנם צלילים רבים אשר הם זרים ללשונות בני הלילית.
    חרף זאת, נטמעו מילים רבות משפת הואלאר בקווניה, למרות שאלו היו צריכים לעיתים להשתנות עד בלי היכר בכדי להתאים לפונולוגיה המחמירה שבשפתם של בני הלילית מאמאן. בסילמארילּיוןמוזכרים שני שמות הלקוחים מואלארין: אֶזֶלּוֹהאר, התל הירוק עליו עמדו שני העצים, ומאהאנאקסאר, טבעת הגורל שבה מוצבים מושבי הואלאר ונערכות מועצותיהם. מילים אלו זרות לקווניה, הן אומצו והותאמו אליה מואלארין, ובמקור הן אֶזֶלּוֹכאר ומאכאנאנאשְקאדּ. שמות הואלאר מאנְוֶוה, אָאוּלֶה, טוּלקאס, אוֹרוֹמֶה ו- אוּלְמוֹ שאולים מהמילים מאנְוֶונוּז,אַגוּלֵז, טוּלוּקאסְטאז, אַרֳמֵז ו-אוּלוּבּוזבואלארין, כך גם שמו של המאיא אוסֶּה(אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי). נראה ששמו של אֶיאונְוֶוה, כרוזו של מאנווה, וייתכן שאף שמה של הואלייה נֶסָּה, אומצו מואלארין, אך הצורות המקוריות של הללו אינן מתועדות.
    נראה כי לעיתים משמעות המילים השאולות מואלארין לקווניה משתנה. מילת הקווניה אָקְסאן פירושה "חוק, צו", בעוד שהפועל בואלארין אשר ממנו אָקְסאן שאוב, אָקאשאן, פירושו "הוא אומר" כאשר הוא הוא לא אחר מאשר אֶרוּ, אבי הכל. הואנייאר, בהיותם מקורבים יותר אל הואלאר מאשר הנולדור, אמצו מילים נוספות מואלארין לניבם, כדוגמת אוּלְבּאן "כחול" (הצורה המקורית בואלארין לא ידועה). אך לעיתים קרה, כי הואלאר עודדו את בני הלילית לתרגם את השמות מואלארין אל שפתם הנאווה, במקום שיאמצו ויתאימו מילים קיימות בואלארין. שמות כגון  אֶרוּ-"האחד, אלוהים", וארדּה-"הנעלה", מֶלְקור-"הקם מלוא כוחו" ואחדים אחרים הם רק תרגומים של השמות מואלארין, וצורתם קווניה טהורה.
   אך קווניה איננה השפה היחידה אשר בה מופיעות מילים והשפעות מואלארין. תחת המלה בואלארין אִינִידִיל, שפירושה "שושנה, או כל פרח יחיד גדול" מופיעה המלה אִינְזִיל באדוּנאית (שפתם של בני נוּמנור), שפירושה "פרח" (ברותִנְזִיל "פרח הקצף", ספינתו של אֵיאַרֶנְדִּיל, וִינְגִּילוטֶה בקווניה). אך כיצד נטמעה מילת ואלארין באדונאית? הייתכן שע"י בני לילית מאמאן, אולי אפילו ואנְייאר אשר ביקרו בנומינור? או אולי על ידי קְהוּזדוּל, שפתם של הגמדים, הייתכן שאָאוּלֶה הכניס מלה זו לשפה שהתקין ליצירי כפיו? מועט הספק שלשון האטאנאטארי, אבות האֶדאין, הושפעה רבות משפת הגמדים החשאית. כמו כן אין שום תיעוד של ואלא מבקר בנומנור ומדבר עם תושביה, ואם היה מי מן הואלאר עושה זאת, היה הוא מדבר בשפה מובנת להם, כדוגמת סינדארין, ולא בואלארין.
     צוין ע"י אָנְתוֹנִי אָפֶּלְיארְד שהמלה בלשון השחורה של סָאוּרוֹן נאזגּ "טבעת", נראית כאילו היא שאולה ממילת הואלארין נאשְקאדּ (וייתכן שזו אנאנאשְקאדּ, שכן מלה זו מבודדת מהשם מאכאנאנאשְקאדּ "טבעת הגורל", ולכן אין לדעת את המלה המדויקת "טבעת"), ואכן, סָאוּרוֹן בהיותו מאיא ומשרת אאולה בעבר, אמור היה לדעת לדבר בואלארין.
   אך האם נשמעה אי פעם שפת הואלאר מחוץ לממלכתם המבורכת? מֶליאן, בהיותה מאיא ודאי ידעה ואלארין, אך לא היו לה הזדמנויות רבות לדבר בואלארין במהלך שהותה הממושכת בבֶלֶרִיאַנְד כמלכת דורִיאַת. האיסטארי, מלאכי הואלאר אשר נשלחו אל הארץ התיכונה בעידן השלישי ידעו לדבר ואלארין. ניתן לשער ששוחחו בינם בואלארין. בשר הטבעות, כאשר לקח פיפין את הפאלאנטיר מגּאנְדּאלף הישן, נאמר שהקוסם "מלמל אי-אילו מילים לא ברורות, בשפה מוזרה." הייתכן שאולורין המאיא דיבר בשנתו בשפת ארצו שבמערב, וזו היתה ואלארין?
(אך אין אפשרות לדעת האם נכון הדבר, מנקודת מבט חוץ-ארדאית, שכן אין זה בטוח אפילו אם טולקין כבר חזה לשון ברורה לואלאר בעת  כתיבת שר הטבעות)
על פיתוח השפה בידי טולקין
רעיונו של טולקין על שפה לואלאר השתנה במהלך השנים. בתחילה ייעד טולקין שהואלארין תהיה האם המקורית של כל לשונות בני הלילית, ושהשפה הקדומה המשותפת לכל בני הלילית נוצרה כאשר ניסו בני הלילית ללמוד מאוֹרוֹמֶה לדבר ואלארין, לאחר ההתעוררות על גדות אגם קוּיוִיֵנֶן. מאוחר יותר נדחה רעיון זה, ובגרסה שפורסמה בסילמארילּיון נאמר שבני הלילית התקינו לעצמם שפה עוד בטרם אוֹרוֹמֶה מצאם.
לזמן מה, נזנח כל רעיון של שפה לואלאר. במכתב שכתב לְרוֹנָה בֵייר בשנת 1958, הצהיר טולקין ש-"לואלאר אין לשון משלהם, וכי אין להם צורך באחת". אך במאמר 'קְוֶונְדִּי ואֶלְדּאר' אשר נכתב זמן קצר לאחר מכן, בסביבות שנת 1960, מופיעה בשנית ואלארין. כעת נתפסה הואלארין כשונה עד מאוד מלשונות בני הלילית, ובוודאי שלא היתה עוד מקור לשפותיהם. שתי מילים מותאמות מואלארין לקווניה הופיעו בסילמארילּיון: אֶזֶלּוֹהאר ומאהאנאקסאר.
   באטימולוגיות של בני הלילית אשר במקורות המוקדמים, מוצאים אנו הסברים לשמות אשר נאמר עליהם שהם שאובים מואלארין. שמו של אאולה אל המלאכות, לדוגמה, נגזר מהשורש גּאווא שפירושו "חשב, המצא, תכנן" לפי האטימולוגיות. שמו הואלאריאני של אאולה אַגוּלֵז הוכנס לאחר מכן.
   הוצעה השערה שלפיה שאב טולקין השראה לפיתוח הואלארין מבּבְלית עתיקה. ישנם כאלו המרגישים שישנו דמיון בין מלים בבליות כדוגמת 'אֶטֶמֶנאקִי', שמו של הזיגּוּרָט (מגדל היכל) הגדול בְבּבֶל, לבין הסגנון הכללי של מילים בואלארין. אולם, אלו הן השערות בלבד, וכנגדן תישאל השאלה המוצדקת מדוע לקח טולקין את הבבלית כמודל לשפתם של האלים במיתולוגיה שבנה. סביר להניח כי טולקין פשוט שאף לסגנון ייחודי, שכן אמורה הואלארין להיות עצמאית ושונה כליל מְשפותיהם של בני הלילית, ויתרה מזאת שפה שפותחה ודוברה ע"י הישויות המלאכיות השולטות בארדּה. 
המבנה של ואלארין
 
בואלארין מספר צלילים רב, ולכמה מהם יהיה כאן סימון מיוחד. צירוף העיצורים האנגלי dh (דּ חוככת) ייכתב כאן כ- ד, בעוד שd- רגילה תיכתב כאן בכל שמות כ-דּ. הגימ"ל החוככת (gh), כדוגמת זו במלת האורקית גאש (ghash), תיכתב כאן כ-ג, g ייכתב כאן כ-גּ. בואלארין שלושה הגיים שורקים: ז, ס ו-ש, ושני הגיים אפיים: נ ו-מ. בואלארין ישנם גם ר מֻרעד ו-ל צדי (הגה הנחתך כאשר קצה הלשון נוגע במכתש מבלי לחסום את מעבר האוויר משני צדי הלשון), ובנוסף לכך חצי-תנועות י ו-וו.
רוב המילים בואלארין בנויות בתבנית של (ת) ע ת ע וכן הלאה, עם צירופי עיצורים מועטים, למרות שצמדי עיצורים כגון בר, לג, לּ, גוו, שק ו-סט מופיעים לעיתים באמצע מלה.
תוכית הריבוי -וּמְ מופיעה במילים מאכאנאז, רבים מאכאנוּמאז "הנעלים, אראטאר", וזהו הדבר היחיד אשר אפשר לומר על דקדוק של שפת הואלאר. (חרף זאת, ייתכן כי באַייאנוּז ישנה הטיה ע"י סיומת. ראה אַייאנוּז באוצר מילים).
   
המלה דּוּשאמאנוּדאן "מֻשחת" נראית כבינוני פעול, ואילו היה ידוע הפועל המקורי "להשחית", היתה בידינו האפשרות לבודד הצוּרָן אשר משומש כדי להפיק את השם הפעולה. אולם, הפועל המאומת היחיד הוא אַקאשאן אשר נאמר שפירושו "הוא אומר". כפי הנראה, ניתן להפריד מלה זו לשניים, לשורש א.מ.ר ולמוסָפִית שפירושה הוא בהוֹוֶה, אך אין אפשרות לבודד את הצורן בלא צל של בטחון.
כפי שנכתב ע"י רוּמִיל, המילים ובמיוחד השמות בואלארין ארוכים עד מאוד, ותגענה לעיתים עד שמונה הברות, כדוגמת השם הואלאריאני לטֶלְפֶּרִיוֹן, אִיבְּרִינִידִילְפּאטְהאנֶזֶל.
כל השמות הואלאר המופיעים בואלארין מסתיימים ב-ז:
אַגוּלֵז אאולה, אוּלוּבּוז  אוּלְמוֹ , אָרֳמֵז  אוֹרוֹמֶה, טוּלוּקאסְטאז טוּלקאס, מאנְוֶונוּזמאנְוֶוה, בעוד שבשמות אחרים סיומת זו לא מופיעה, אפילו לא בשמו של המאיא אוסֶּה(אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי). ייתכן וזה בעל חשיבות שגם למילים אַייאנוּז "אָייְנוּ" ומאכאנוּמאז " אראטאר" ישנה את אותה סיומת. תחת הערך אַייאנוּז, ישנה השערה שמדובר בהטיה מסוג כלשהו.
הדבר היחיד הידוע על התחביר בואלארין הוא ששמות התואר מוצבים אחרי שמות העצם שהן מתארות (בדומה לעברית: סוס גדול. סוס-שם עצם, גדול-שם תואר).
שתי הדוגמאות היחידות לכך הן: אַתאראפְּהֶלוּן אַמאנָאְישאל- "ארדּה לפני השחתתה" ואַתאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדאן- "ארדּה המֻשחתת".
אוצר המילים הואלאריאני
(מילות הצבע בקווניה ואנייאריאנית נאסאר "אדום" ואוּלְבּאן "כחול" שאובים מואלארין, אך הצורות המקוריות של מילים אלו לא ידועות, ולכן לא זכו להיכנס לרשימה זו)
אַגוּלֵז-שם ללא משמעות ידועה, אשר שונה לקווניה עד שנהפך לשם הואלא אאוּלה.
אוּלוּ, אוּלּוּ- "מים". מופיע באוּלוּבּוז, אוּלּוּבּוז.
אוּלוּבּוז, אוּלּוּבּוז– שם המכיל בתוכו את המלה אוּלוּ, אוּלּוּ שפירושה "מים", בקווניה הותאם ל אוּלְמוֹ ומפורש כ"היוצק, הממטיר".
אוּרוּש– "אש", ראה גם רוּשוּר.
אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי– שמו של המאיא הקרוי אוֹסֶּה בקווניה וגֵּירִיס, יאסִּיוֹן בסינדארין. לכאורה פירוש השם הוא "המקציף, המעלה קצף", והוא הותאם לקווניה כאוֹסּאי > אוֹסֶּה.
אֶזֶלּוֹכאר– "התל הירוק". בשם זה משולבת המלה הואלארינית שפירושה "ירוק", שלא ניתנה, אך הוסבה לקווניה ואנייאריאנית למילים אֶזֶל ואֶזֶלַּה. השם הוסב לקווניה לאֶזֶלּוֹהאר, וסביר להניח שנהפך לאֶרֶלּוֹהאר בעקבות השינוי הכללי בניב הנולדורי של ז<  ר.   
אִיבְּרִינִידִילְפּאטְהאנֶזֶל– שמו של טֶלְפֶרִיוֹן בואלארין. לא ניתן במקורות פירוש, אך נראה שהשם מורכב מהמלה אִינִידִיל"פרח" וייתכן גם אֶזֶל"ירוק" (ראה אֶזֶלּוֹכאר). הצעה לפירוש השם הוצעה בידי דיוויד סאלו, שפירוש השם הוא "פרח-כסף-עלה-ירוק", ואם נכון הפירוש, אזי שפירוש המלה אִיבְּרִי הוא "כסף" או "לבן" ופירוש המילה פּאטְהאןיהיה "עלה".
אִיגּאס– "חום" בשם אַתאראיִגּאס"החום הקבוע" (שמה של השמש).
אִינִידִיל – "שושנה, או כל פרח יחיד גדול". מקור מילת הקווניה אִינְדִּיל והמילה אִינְזִיל באדונאית.
אַייאנוּז– "אָייְנוּ"; (מלה זו אכן אומצה והותאמה לקווניה). אך במקור אחר מצהיר טולקין שאַייאנוּ הוא "שמם של הישויות שברא אֶרו בתחילה". האם עלינו להסיק מכך שאַייאנוּ הוא שורש המלה, ושדבר זה מרמז על כך שבאַייאנוּז הוספת הסיומת -ז היא הטיה מסוג כלשהו, כדוגמת יחס נושא יחיד?
אַמאנָאְישאל– "לא מושחתת", ראה גם אַתאראפְּהֶלוּן אַמאנָאְישאל.
אַקאשאן– כביכול פירושה של מלה זו הוא "הוא אומר", כאשר הכוונה היא לאֶרוּ. מקור המלה אָקְסאן בקווניה, שפירושה "חוק, צו".
אָרֳמֵז– שם הואלא הקרוי בקווניה אוֹרוֹמֶה ובסינדארין אָראוּ. לפי המקורות של בני הלילית, פירוש השם אוֹרוֹמֶה הוא "הנושף בקרן", אך בואלארין פשוט צוין שזהו שמו של הואלא, ואין לו מקור או פירוש.
אַשאטַה– "שיער ראש". ראה גם שאטַה.
אַתאר– "חג, פסטיבל", נהפך בקווניה לאסאר לאחר השינוי הכללי של הפיכת ת >ס בניב הנולדורי.
אַתארַה– "קבוע, מוגדר" במילה אַתאראיִיגּאס, אשר משמעותה היא "החום הקבוע" כאשר הכוונה היא לשמש, וכן במלה אַתאראפְּהֶלוּן"(ה)משכן הקבוע", אשר פירושה זהה למלה ארדּה בקווניה (מלה זו אינה שאובה מואלארין, אך הושפעה מאַתאראפְּהֶלוּן).      
אַתאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדאן– "ארדּה המֻשחתת", ארדּה לאחר חורבנה הראשון והרס האי אלְמארן.
אַתאראפְּהֶלוּן אַמאנָאְישאל– "ארדּה לפני השחתתה" .
דּאהאן-אִיגְּוִויש-טֶלְגּוּן– סביר להניח שזהו השם הואלאריאני לטאנִיקְוֶטִיל. שמו של ההר בקווניה הוא חצי-התאמה מואלארין וחצי-"סטייה" שהונעה ע"י אטימולוגיה עממית: טאנִיקְוֶטִיל יכול להיות מפורש כ"פסגה לבנה גבוהה", למרות שאין זו קווניה טובה. צורה יותר נפוצה ופחות נכונה מבחינה דקדוקית תהיה: דּאהאנִיגְּוִוישְטִילְגּוּן.
דּוּשאמאנוּדאן– "מֻשחת" ראהאתאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדאן.
דֶּלגּוּמָה– מילת ואלארין אשר פירושה המדויק לא ניתן, אך צוין שזו השפיעה על מילת הקווניה טֶלוּמֶה שפירושה "כיפה, [במיוחד] כיפת הרקיע" (משורש טֶל, טֶלוּ). זו שונתה לטֶלוּמָה "כיפה", מילה המרמזת בעיקר על "כיפתה של וארדּה" מעל ואלינור, אך גם שימש כשם לכיפות אחוזותיהם של מאנְוֶוה ו-וארדּה על טאנִיקְוֶטִיל. נראה כי המשמעות הקדומה של מלה זו מתקשרת לקטע בקינת גאלאדּריאֶל (נאמארִיֶיה) : וארְדּוֹ טֶלּוּמאר… יאסֶּן טִינְטִילאר אִי אֶלֶנִי… "רקיעי וארדּה… שמקול שירתה שירעדו הכוכבים…"
טוּלוּקְהא(ן)– "צהוב". הותאם בקווניה ואנייאריאנית לטוּלְקא.
טוּלוּקְהאסְטאז (וייתכן טוּלוּקְהאשְטאז?)- השם מכיל לכאורה צירוף כבול של טוּלוּקְהא(ן) "צהוב" ו(אַ)שאטַה "שיער ראש", לפיכך, פירוש השם הוא "בעל השיער הזהוב". הותאם לקווניה והפך ל טוּלקאס.
טוּלוּקְהֶדֶּלְגּוֹרוּס– שמו של העץ לַאוּרֵלִין בואלארין. המקור והפירוש לא נתנו, אך נראה כי השם כולל בתוכו את המלה טוּלוּקְהא(ן) "צהוב".
מאכאלּאם סביר להניח שפירושה של מלה זו הוא אחד ממושבי הואלאר במאהאנאקְסאר, הוסב בקווניה למאהאלְמָה.
מאכאן– כביכול פירוש המלה הוא "הנעלה, הסמכותי". מקור מילת הקווניה מאהאן, אחד משמונת ראשי הואלאר, אלו האדירים מביניהם (מאנְווה, וארדּה, אוּלְמוֹ, יאבאנָה, אאוּלה, מאנְדוס, נֶיינָה ואוֹרוֹמֶה), למרות שהתרגום לקווניה לשם זה, אָראטאר, היה נפוץ יותר. זהו יסוד המופיע בשם מאכאנאנאשְקאדּ "טבעת הגורל", בה נערכות מועצות הואלאר, שם אשר הותאם בקווניה למאהאנאקסאר, או תורגם כ-רִיתִיל-אַמאנוֹ.
מאכאנאז, צורת רבים מאכאנוּמאז – "הנשגבים, הנעלים", שם המתאר את שבעת האדירים מבין הואלאר, אלו הקרויים אָראטאר בקווניה. הוסב למאהאני בקווניה, ומאהאן בצורת יחיד.
מאנְוֶונוּז– "המבורך, זה אשר (קרוב ביותר) בהסכם עם אֶרוּ". בקווניה שם זה הוקטן והשתנה עד אשר נהפך למאנְוֶוה.
מִירוּבּ- – "יין", יסוד אשר נמצא גם מִירוּבְּהוזֵה- (כאשר זוהי תחילתה של מלה ארוכה יותר). בקווניה שונה למִירוּבורֶה, מִירוּבור, שמו של יין מיוחד או שיכר, אשר נהפך בתרגום של קינת גאלאדּריאֶל (נאמארִיֶיה), היכן שמופיעה מלה זו, לתירוש (..יֵנִי וֶה לִנְטֶה יוּלְדאר אַואנִיֶיר… לִיסֶּה מִירוּבורֶוַה "…חיש מהר חלפו השנים הארוכות, כלגימות התירוש המתוק…" ). סביר להניח שהצורה המקורית של המלה שהותאמה היתה מִירוּבוזֶה, ונהפכה למִירוּבורֶה בניב הנולדורי בעקבות השינוי הכללי של  ז > ר. המלה היתה נשארת כפי שהיא בניב הואנייאריאני. מקור אחר מאמת שמִירוּבוזֶה היה "מלה השאובה מואלארין, היה זהשמו של המשקה הנמזג בחגיהם של הואלאר בשפתם. "
נאשְקאדּ (וייתכן שזה אנאנאשְקאדּ)- ייסוד מבודד מהשם מאכאנאנאשְקאדּ, וייתכן שפירושו "טבעת", ישנו דמיון מסוים למלה בלשון השחורה של סָאוּרוֹן נאזגּ.
נֲכארַּה– השם המקורי בואלארין, אשר ממנו הותאם השם נאהאר בקווניה, שמו של סוס אוֹרוֹמֶה. כביכול השם מחקה את צליל צהלתו של הסוס. (הערה: במקור המלה אינה כתובה באותיות רישיות, כנעשה עם שמות).
פְּהאנאְיקֶלוּטְהְ- לכאורה משמעות השם היא "ראי צלול", זהו שמו של הירח בשפת הואלאר.
פּהֶלוּן– "משכן", מבודד מאַתאראפְּהֶלוּן "(ה)משכן הקבוע".
רוּשוּר– "אש", ראה גם אוּרוּש.
שאטַה-"שיער ראש". ראה גם אַשאטַה.

שֶבֶּטְהְ- "אוויר".

 

שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות