נבואת מנדוס השניה

תרגם יואל ואינגר, ערך מוטי אבנר.
 
אלו הדברים שדיבר מאנדוס בנבואתו, בשבת האלים על כס המשפט בואלינור, ושמועתם לוחשה בין בני הלילית במערב: כאשר זקן יהיה העולם והאיתנים יעפו, ומורגות, בראותו כי ינום המשמר, ישוב מבעד לדלת הלילה מהאין חסר הזמן. ואת החמה והלבנה יחריב הוא. אך איארנדיל יעוט עליו כשלהבת בוערת ולבנה ויניסו מן המרומים. אזי בשדות ואלינור יערך אחרון הקרבות. ביום ההוא יאבק טולקאס במורגות, את ידו הימנית יסמוך איאונווה, את השמאלית טורין טוראמבאר, בן הורין, בבואו מהיכלות מאנדוס. וחרב טורין השחורה תביא על מורגות את מותו, ולא ישוב עוד. וכך יפרעו ממנו ילדי הורין וכל בני האדם.
 
לאחר הדברים האלה תישבר הארץ ותוקם מחדש, ויושבו הסילמארילי מן האויר ומן הים ומן האדמה, שכן איארנדיל ירד ממעל וימסור את הלהבה שבמשמרתו הייתה. או אז יקח פיאנור את שלוש אבני החן וישאנן אל יאבאנה קמנטארי, ותנתצן ובאשן ידלוקו שני העצים ואור עצום ורב יהיה. והרי ואלינור ישוטחו למען יגיע האור אל תבל כולה. ובאור זה האלים ישובו לצעירותם, ויעורו בני הלילית וכל מתיהם עימם, ותתממש תכלית אילובאטאר אותם. אך באשר לבני האדם ביום ההוא הנבואה אינה מספרת, ולא קוראת בשם אף אחד מהם, מלבד טורין, שמקום ינתן לו בין בני הואלאר.

שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות