מכתב מספר 1

[טולקין התארס עם אדית בראט, אותה פגש בנעוריו בבירמינגהם, בינואר 1913, כשהיה בן עשרים ואחת. המכתב הבא נכתב במהלך שנתו האחרונה כסטודנט לתואר ראשון באוקספורד, כשלמד שפה וספרות אנגלית, ובאותו זמן תרגל עם יחידת הכשרת הקצינים של האוניברסיטה כהכנה לגיוס.] ללא תאריך, אוקטובר 1912 קולג' אקסטר, אוקספורד אדית יקירתי: כן הופתעתי למדי על-ידי הגלויה שלך מבוקר שבת והצטערתי למדי מכיוון שידעתי שמכתבי שלי יצטרך לנדוד אחרייך. את באמת כותבת אלי מכתבים נהדרים, קטנטונת שלי; אבל אני כל כך חזיר אלייך. זה נראה לי כאילו עברו עידנים מאז שכתבתי. היה לי סוף-שבוע עמוס (ומאד רטוב). ביום ששי לא קרה דבר, וכך גם בשבת, אף שהיה עלינו לתרגל כל אחר הצהריים ונרטבנו לגמרי מספר פעמים והרובים שלנו התלכלכו לגמרי ולקח שנים לנקות אותם אחר כך. ביליתי את רוב מה שנשאר מהימים הללו בבית בקריאה: היה לי מאמר, כפי שסיפרתי לך, אבל לא הצלחתי לסיים אותו כאשר שייקספיר הופיע, ואז (סגן) תומפסון [1] (מאד בריא ומצוחצח במדים החדשים שלו) ומנעו ממני מלעבוד ביום השבת, כפי שהצעתי … הלכתי לאלויסיוס הקדוש למיסה – ונהנתי למדי – עידנים מאז ששמעתי אחת, כי האב פ. [2] לא הניח לי ללכת כשהייתי בכנסייה בשבוע שעבר. הייתי מוכרח לערוך ביקור חובה אצל הרקטור [3] אחר-הצהריים מה שהיה מאד משעמם. אישתו באמת מחרידה! התחמקתי מהר ככל שיכולתי, ונמלטתי בגשם אל הספרים שלי. אחר כך הלכתי לפגוש את מר סיסאם [4] ואמרתי לו שלא אוכל לסיים את המאמר שלי עד יום רביעי: ואז נשארתי ושוחחתי עימו זמן מה, ואז הלכתי וניהלתי שיחה מעניינת עם האיש המוזר הזה ארפ [5] שסיפרתי לך עליו והצגתי בפניו (להנאתו הגדולה) את 'הקאלוואלה' הבאלאדות הפיניות. בין כל שאר העבודות אני מנסה להפוך את אחד הסיפורים – שהוא באמת סיפור דגול מאד וטראגי עד למאד – לסיפור קצר בערך בסגנון של הרומנים של מוריס עם פיסות שירה בין לבין … [6] אני צריך ללכת אל ספריית הקולג' עכשיו ולהתלכלך בין ספרים מאובקים – ואז להסתובב באזור ולפגוש את הגזבר. … ר.[7] ——————————————————————————– [1] א. שייקספיר ול. ל. ה. תומפסון מקולג' אקסטר. [2]האב פרנסיס מורגאן (1934 – 1857) מכנסיית בירמינגהם, הכומר הקתולי שהפך לאפוטרופסו של טולקין אחרי מות אימו ב- 1904 . [3] ל. ר. פארנל, רקטור (כלומר ראש) קולג' אקסטר 28-1913. [4] קנת סיסאם (1971 – 1887), אשר ב- 1912 היה תלמיד מחקר ועוזרו של פרופסור ס. נאפייר. הוא תפקד כחונך אישי של טולקין; ראה מכתב 318. [5] תומאס וייד ארפ, אז סטודנט לתואר ראשון בקולג' אקסטר; הוא התפרסם מאוחר יותר בספריו על ציירים מודרניים. ראה במכתב 83 את התייחסותו של טולקין אליו כאל ט. ו. ארפ, החנון (twerp) המקורי; כיוון שמילון הסלנג של פארטרידג' מתעד את השימוש הראשון של 'twerp' בערך ל-1910, אפשרי ששמו של ארפ הוא ששימש השראה למילה. ארפ היה אחד העורכים של השירה של אוקספורד 1915, שבו נדפס אחד השירים הראשונים של טולקין שהתפרסמו, 'רגליים של גובלין' . [6] העיבוד של טולקין לאחד מסיפורי הקאלוואלה, 'סיפורו של קולרוו' , לא נשלם מעולם, אבל הפך להיות הגרעין של הסיפור על טורין טוראמבאר בסילמאריליון. לתיאורו של טוקין בעניין זה ראה מס' 163 . [7]טולקין חתם בדרך כלל את מכתביו אל אדית בראט 'רונאלד' או 'ר.' , אם כי לעתים הוא בכל זאת השתמש בשמו הפרטי הראשון, ג'ון.

שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות