על האורקים

הקטע השמיני מתוך החלק החמישי, Myths Transformed, של הכרך העשירי בסדרת "ההיסטוריה של הארץ התיכונה", Morgoth's Ring. תרגם מאנגלית: יואל ואינגר. במשפט האחרון של הגרסא הקצרה של טקסט שבע, אבי כתב שהאלדאר האמינו שמורגות גידל את האורקים ע"י לכידת בני אדם (ובני לילית) מוקדם (כלומר בתחילת קיומם). כלומר, דעותיו בנושא זה השתנו מאז שכתב את רשומות אמאן (Annals of Aman)(1). בגרסא האחרונה של הרשומות נכתב: "אלו הדברים כפי שמאמינים בהם חכמי אראסאה:

'כל בני הלילית מהקוונדי שנפלו לידיו של מלקור בטרם נפילת אוטומנו, נכלאו שם. ובאמצעות אומנויות הרשע הושחתו והשתעבדו באטיות. כך, בקנאה ובלעג לאלדאר, הרבה מלקור את הגזע האיום של האורקור, שהפכו לאויביהם המרים ביותר של בני הלילית. האורקור חיו והתרבו כדרכם של ילדי אילובאטאר, ומלקור לא יכול היה ליצור דבר בעל חיים או דמיון לחיים ממרידתו באינולינדאלה טרם ההתחלה. כך אומרים החכמים.'"

על הדפס של רשומות אמאן אבי העיר כנגד הכתוב על מוצא האורקים: "שנה זאת. אורקים אינם קשורים לבני לילית." הקטע הנוכחי הוא חיבור קצר (למעשה, טקסט של "חשיבה ע"י כתיבה") שנמצא בעיתון משנת 1959, יחד עם טקסטים שלוש ושש. בדומה אליהם, גם הוא נכתב על נייר של קולג' מארטון משנת 1955, ובדומה לטקסט שש ישנה התייחסות אל 'פינרוד ואנדרת'. אורקים טבעם ומוצאם דורשים עוד מחשבה. לא קל להכניס אותם לתיאוריה ולמערכת.

  1. כפי שמראה המקרה של אאולה והגמדים, רק ארו יכול ליצור יצורים בעלי רצון חופשי ויכולת לחשוב בהיגיון. אך נראה שלאורקים יש את שניהם – הם יכולים לנסות ולרמות את מורגות / סאורון, למרוד בו או להעביר עליו ביקורת.
  2. ? לכן הם מוכרחים להיות יצורים שהתקיימו לפני כן והושחתו.
  3. אך אורקים התקיימו עוד לפני הופעת בני האדם. אאולה יצר את הגמדים מזיכרונו מן המנגינה, אבל ארו לא יאשר את עבודתו של מורגות במידה שתאפשר את עצמאות האורקים. (אלא אם כן הם ברי תיקון בסופו של דבר, או שניתן לרפאם ולהצילם?) למרות שמלקור יכול היה להשחית לחלוטין ולהרוס פרטים יחידים, נראה כי ברור (ראה 'פינרוד ואנדרת') שאין זה אפשרי לשקול את עיוותו של עם שלם, או קבוצה של אנשים, והפיכת מצב זה לתורשתי(2). [נוסף מאוחר יותר: האחרון חייב להיות (אם אכן זה כך) מעשה של ארו.] במקרה כזה, בני לילית אינם סבירים כלל כמקור. והאם אורקים הם "בני אלמוות", באופן בו בני הלילית הם בני אלמוות? וטרולים? נראה שבשר הטבעות מרומז בברור שטרולים התקיימו מזכותם שלהם, אך מלקור "התעסק" איתם(3).
  4. אך מה באשר לציפורים וחיות מדברות ובעלות חשיבה הגיונית? אלה אומצו, בצורה קלילה למדי, ממיתולוגיות פחות "רציניות", אך ממלאים תפקיד שלא ניתן להשמיט כעת. הם ללא ספק חריגים, ולא בשימוש רב, אך במידה מספקת להראות כי הם תופעה מוכרת בעולם. כל שאר היצורים מקבלים אותם כטבעיים, אם כי לא נפוצים. אך יצורים בעלי יכולת חשיבה אמיתית, "יצורים מדברים", כולם דמויי-אנוש. רק הואלאר והמאיאר הם ישויות היכולות לעטות צורה כרצונם. הואן וסורונתאר עשויים להיות מאיאר – שליחיו של מנווה(4). אך למרבה הצער, בשר הטבעות נאמר כי גוואיהיר ולאנדרובאל הינם צאצאיו של סורונתאר(5). בכל אופן, האם סביר או אפשרי שאפילו הנחותים מהמאיאר יוכלו להפוך לאורקים? כן. מחוץ לארדה, כמו גם בתוכה, לפני נפילת אוטומנו. מלקור השחית רוחות רבות, חלקן עוצמתיות יותר, כסאורון, וחלקן פחות, כבאלרוגים. פחותות העוצמה יכולות היו להיות לאורקים פרימטיביים (אך חזקים ומסוכנים בהרבה). אך כאשר יעסקו בהתרבות בגופם (השווה: מליאן) יקשרו לארץ יותר ויותר, עד שלא יהיו מסוגלים לחזור למצב של רוח ללא גוף (אף לא לצורת שד), כוחם יתדלדל, עד שישוחררו על ידי מוות (הריגתם). כאשר ישוחררו, כמובן שהם יאוררו, כסאורון. כלומר יופחתו למצב אי-אונות, מצב נסגני ונצחי: עדיין ישנאו אך יותר ויותר לא יהיו מסוגלים לבטא זאת באופן פיסי יעיל (או שמה אורק הרוג שכוחו לא התדלדל בהרבה יהיה רוח רפאים?). אך שוב – האם ארו יספק נשמה ליצורים מעין אלה? לנשרים וכיו"ב יתכן, אך לא לאורקים(6). נראה שהדרך הטובה ביותר להתבונן ביכולתו של מורגות להשחית, לפחות ההתחלית, היא ברמה המוסרית והתיאולוגית. כל יצור שקיבל אותו כאדון (ובייחוד אלו שבכפירתם קראו לו האב או הבורא) הושחת בכל חלקי הווייתו, כאשר נשמתו מדרדרת את גופו למורגותיזם – שנאה והרס. באשר להיות בני הלילית בני אלמוות, למעשה, הייתה להם רק תוחלת חיים עצומה, והם נשחקו פיסית, וסבלו מהתדרדרות איטית אך הדרגתית של גופם. לסיכום: אני חושב שהכרחי להניח שיכולת דיבור אינה בהכרח סימן לקיום נשמה ויכולת חשיבה(7). האורקים היו חיות בצורה דמוי-אנושית (בכדי ללעוג לבני הלילית ולבני האדם) שעוותו בכוונה לצורה קרובה לאנושית. דיבורם היה "גלגול רשומות" שהכניס בהם מלקור. הוא אף ידע על דבריהם המרדניים וביקורתם. מלקור לימד אותם לדבר ויכולת זו הפכה לתורשתית אצלם. עצמאות הייתה להם כשם שלכלבים או סוסים, לדוגמא, יש עצמאות מאדוניהם בני האדם. דיבורם היה בעיקרו הד (השווה: תוכים). בשר הטבעות נאמר על סאורון כי התקין שפה עבורם(8). ניתן להגיד דבר זה עצמו גם על הואן והנשרים: הואלאר לימדו אותם לדבר, והעלו אותם לרמה גבוהה יותר, אך עדיין לא הייתה להם נשמה. הערכתו של פינרוד, שמלקור לא יכול להשחית לגמרי יצירה של ארו, או שארו בהכרח יתערב בכדי לבטל את מעשיו, או בכדי לסיים את חייהם של יצוריו שהושחתו ונפלו לרשע, הייתה מוגזמת(9). לכן בהחלט יתכן, למרות שנורא הדבר, שמוצאם של האורקים היה לפחות בחלקו מבני הלילית(10). יתכן אף שאלו הורבעו עם חיות (עקרים!) – ולאחר מכן עם בני אדם. תוחלת חייהם הופחתה. ובמותם הם יגיעו למנדוס ויוחזקו בכלא עד קץ הימים."

הטקסט מסתיים כאן, אך אבי הוסיף את הקטע הבא לאחר מכן. תחילתו מתייחסת לטקסט מס' שש, 'מלקור מורגות'. "ראה 'מלקור'. שם יראה כי רצונותיהם של אורקים, באלרוגים וכו' הינם חלק מכוחו המפוזר של מלקור. נשמתם היא שנאה. אך שנאה אינה משתפת פעולה (מלבד תחת פחד מיידי). לכן המרידות כאשר מורגות נראה להם מרוחק. אורקים הם חיות ובאלרוגים הם מאיאר שהושחתו. כמו כן, מורגות ולא סאורון הוא המקור לרצונם של האורקים. סאורון הינו רק סוכן נוסף (אם כי עוצמתי יותר). אורקים יכלו למרוד בו מבלי להפר את בריתם הבלתי הפיכה עם הרוע (מורגות). אאולה רצה אהבה. אך כמובן שלא עלתה במוחו המחשבה לפזר את כוחו. רק ארו יכול להעניק עצמאות ואהבה. אם תת-יוצר סופי מנסה לעשות כן, הוא חפץ באהבה וציות מוחלטים, שהופכים לעבדות רובוטית ולרשע."

הערות

  1. במכתב ארוך (שלא נשלח) לפטר הסטינגס, מספטמבר 1954 (מכתב מספר 153), אבי כתב באשר ליכולתם של אורקים להיות בעלי נשמות: "שבמיתולוגיה שלי אינני מתייחס ליצירת ישויות בעלי נשמות, שהן מאותו סוג, אם כי לא מאותה העוצמה, של הואלאר, כיכולת שהוענקה מהבורא, לכן הצגתי את האורקים כישויות קיימות עליהם הפעיל השר האפל את מלוא כוחו בכדי לעצבם מחדש ולהשחיתם, ולא לברוא אותם. …עם זאת, יתכן שהיו "ברואים" אחרים שהיו כבובות מלאות ברצונו ובמוחו של בוראם, או כנמלים הפועלות תחת רצונה של המלכה."
  2. פינרוד מצהיר באתראבת: "אך מעולם, אפילו במעבה אופל העלטה ההוא, לא האמנו כי יהיה בכוחו ללכוד ברשתו את ילדי ארו. אחדים אולי היה מפתה; אחרים יכול היה להשחית; אולם לשנות גורלם של כל בני הגזע, כל הילדים – לשלול מהם את מורשתם: אם זאת יכול היה לעשות כנגד רצון ארו, כי אז נורא ואדיר כוח הוא מששיערנו מעודנו."
  3. בנספח השישי בשר הטבעות נאמר ביחס לטרולים: "בתחילת קיומם, בימי הדמדומים אשר מקדם, היו הם נטולי בינה ומגושמים בטבעם, ושפתם הייתה כשפת החיות. אך סאורון השתמש בהם, ולימד אותם את המעט שהיה ביכולתם ללמוד, והגדיל את תבונתם בדרכי רשע." במכתב הארוך משנת 1954 המצוטט בהערה 1 הוא כתב עליהם: "אינני בטוח לגבי טרולים. אני חושב שהיו "זיופים" בלבד. ולכן (למרות שכאן אני משתמש ביסודות ישנים ממיתולוגיות ברבריות ללא מטפיסיקה מודעת) היו חוזרים לצורת אבן פשוטה באור השמש. אך ישנם סוגים נוספים של טרולים מלבד טרולי האבן המגוחכים והברוטאליים הללו. לסוגים אחרים אלו, עשוי להיות מוצא שונה. כמובן… כאשר אתה גורם לטרולים לדבר אתה נותן כוח בידיהם, כוח אשר בעולמנו (כנראה) קשור לקיום נשמה."
  4. אבי כתב: "יצורים חיים באמאן. כשם שהואלאר עטו גוף כזה של הילדים, רבים מן המאיאר עטו גוף של יצורים פחותים. כעצים, פרחים, חיות. (הואן)"
  5. "בא גוואיהיר אדוני הרוחות, ולאנדרובאל אחיו, אבירי הנשרים שבצפון, צאצאים אדירי כנף לתורונדור הישיש." (שובו של המלך, עמ' 201).
  6. בנקודה זו ישנו פתק המתחיל ב: ביקורת על (1) (2) (3) (כלומר נקודות הפתיחה של הטקסט) ואז ישנה התייחסות 'לקרב האחרון ונפילת באראד-דור'. בשר הטבעות. לאור ההמשך, כנראה שאבי חשב על הקטע הבא מהפרק 'הר האבדון': "הוא שחרר דעתו מן התככים והחשבונות, מכל מזימות הבגידה וטכסיסי המלחמה. רטט עבר בממלכתו מקצה ועד קצה, עבדיו נתרפו וצבאותיו עמדו מלכת, מפקדיו איבדו את העשתונות, נבוכו ונואשו. כי אכן נשכחו מלב." (שובו של המלך, עמ' 199). הפתק ממשיך: "היה להם מעט מאוד רצון חופשי, ואולי כלל לא, כאשר מחשבתו של סאורון לא הייתה מופנית אליהם."
  7. ראה את סוף הציטוט מהמכתב בהערה 3.
  8. הנספח השישי: "נאמר כי השפה השחורה הותקנה על ידי סאורון בשנים האפלות."
  9. ראה את הציטוט מהאתראבת בהערה השנייה. למעשה פינרוד אינו טוען את החלק האחרון בדעה המיוחסת לו כאן.
  10. ההערה "לכן בהחלט יתכן, למרות שנורא הדבר, שמוצאם של האורקים היה לפחות בחלקו מבני הלילית" כנראה בסך הכול נועדה לסתור את הנאמר לפני כן, באשר להיותם של האורקים רק "חיות מדברות" ללא מחשבה נוספת בנושא. בקטע שהוסף בסוף הטקסט, ההצהרה "אורקים הם חיות" נשנית.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות