הקשר בין בבילון 5 לשר הטבעות של טולקין

מאמר זה הוא עיבוד של הרצאה שניתנה בכנס 'אבק כוכבים' שהתקיים ב 20-22 לאפריל, 2003. כנס אבק כוכבים היה הכנס הראשון שאורגן באופן פעיל על ידי הקהילה הטולקינאית.

מטרת השוואה זו היא לא לנסות להוכיח כי בבילון 5 היא "העתק" או "חיקוי" של שר הטבעות. בבילון 5 היא לא "שר הטבעות בחלל". אין ספק כי בבילון 5 היא סדרה העומדת ברשות עצמה – וזו הסיבה להצלחתה. אבל גם אם אנו יודעים כי אין קשר של "אחד לאחד" או העתקה מכוונת. אי אפשר להתעלם מהדמיון הרב שיש בין האפוס של טולקין לאפוס של סטרֵזִינְסקי, יוצר בבילון 5. סטרֵזִינְסקי עצמו התייחס פעמים רבות לטולקין וליצירתו ומעיון בהודעותיו באינטרנט ובראיונות השונים אין כל ספק כי האדם הוא טולקינאי ומכיר היטב את הספרים ובמוחו יש קשר מסוים בין האפוס שלו לאפוס של טולקין. כך סטרֵזִינְסקי התבטא, למשל, בנוגע לפרישתו של קומנדר סינקליר בעונה הראשונה: "אירוע זה דומה להפרדות חבורת הטבעת". או בנוגע למותה של טליה ווינטרס: "מותה הוא כמו מותו של בורומיר בשר הטבעות". למרות כל ההתבטאויות הללו, שכמוהן ניתן למצוא רבות. סטרֵזִינְסקי הכחיש פעמים רבות אנלוגיה ישירה בין בבילון 5 לבין שר הטבעות. למרות התבטאויותיו של סטרֵזִינְסקי, אני עדיין חושב שיש קשר משמעותי בין בבילון 5 לשר הטבעות (אם לא היה קשר כזה, לא הייתי טורח להעביר את ההרצאה הזו). יש מקומות שהקשר הזה הוא מאוד משמעותי ויש מקומות שפחות. במהלך ההשוואה הזו אציין כמה מנקודות הדמיון היותר מעניינות ומשמעותיות בין בבילון 5 לשר הטבעות, רק אבקש מכם לזכור כי מטרת ההשוואה הזו היא רק להראות את ההשפעות שהיו לשר הטבעות על סטרֵזִינְסקי, לא להראות כי יש אנלוגיה ישירה וברורה, ודאי שלא שבבילון 5 היא בעצם שר הטבעות שמתרחש כולו בחלל. נקודת הדמיון הראשונה והיותר חשובה היא שבבילון 5 היא אפוס מוגדר המגולל שלב קריטי מאוד בהיסטוריה של בני האדם ושאר הגזעים "הצעירים". אחד מסודות ההצלחה של בבילון 5 הוא שהפרקים בסדרה חותרים לעבר מטרה, סוף, מוגדר מאוד. נכון, יש עלילות משנה, יש גיבורים מרובים, יש סיבוכים ופיתולי עלילה מסוגים שונים – אבל כבר מדברי הפתיחה ברור לאן האפוס חותר: "זהו שחר העידן השלישי של בני האדם" – כלומר סיום העידן השני. התחלה. כך גם שר הטבעות, העלילה היא מוגדרת מאוד וחותרת לקראת סוף ברור: השמדת הטבעת המסמלת גם את סוף העידן השלישי ותחילת העידן הרביעי, עידנם של בני האדם. זו, לפי דעתי, נקודת הדמיון החשובה ביותר בין בבילון 5 לשר הטבעות: העלילה המוגדרת המובילה בנחישות ובהחלטיות ליעד סופי "אוניברסלי". יעד סופי שתלוי בפעולה של הרבה גיבורים ועמים: ג'ון, דלן, הטלפתים, המינבארים והנארנים בבבילון 5. אראגורן, איאוון, אנשי רוהאן, בני הלילית והגמדים בשר הטבעות. לכל אחד יש תפקיד חשוב באפוס הזה. מעניין לראות כיצד חלקה השני של העונה הרביעית בבבילון 5 מקביל לפרק 'טיהור הפלך' בשר הטבעות. בעונה הרביעית, לאחר הנצחון הגדול על הצללים, הוורלונים והעלמות העידן "העתיק" או הקסום, אם תרצו. נדרשים בני האדם לטפל בתוך ביתם פנימה. כוחות בבילון 5, לאחר שלמדו והתחשלו, לאחר שרכשו טכנולוגיות חדשות (ספינות הכוכב הלבן) עושים סדר ברוע הקטן שנותר לאחר שהאפוס כביכול נגמר. ומצליחים לטפל בו בלי התערבות מבחוץ. שרידן התעקש ששום מינבארי ושום גזע זר לא יבצע את הטיהור בכדור הארץ. טיהור בכדור הארץ הוא של בני האדם בלבד. אותו דבר גם בשר הטבעות. לאחר תום האפוס, לכאורה, שבו השר האפל סאורון נופל וכביכול הכל מסתיים בטוב. על ההוביטים, שלמדו והחכימו או 'גדלו' בלשון הטולקינאים, לבצע את הטיהור בכוחות עצמם. בלי גאנדאלף, בלי אנשי גונדור ובלי בני לילית. גם טולקין וגם סטרֵזִינְסקי תיכננו שהאפוס שלהם יסתיים באופן סופי ומוחלט. שניהם ניסו להמשיך את האפוס בצורה מלאכותית משהו ושני הניסיונות נכשלו. סטרֵזִינְסקי ניסה להמשיך את האפוס בסדרת ההמשך 'קרוסייד' שלא זכתה להצלחה כלל וכלל בהשוואה לבבילון 5. הניסיון של טולקין היה הרבה יותר צנוע והסתכם בתחילת כתיבת הסיפור 'הצל החדש' שנגנז על ידי טולקין עצמו לאחר שהבין ששום דבר מעניין לא יכול לקרות לאחר שהאפוס הגדול נגמר. שום צל לא יכול להיות אפל יותר מסאורון. שום אויב לא יכול להיות יותר נורא מהצללים. לאחר שביצענו השוואת 'מסגרת' בין בבילון 5 לשר הטבעות. הגיע הזמן להתמקד בפרטים היותר קטנים, שהם אלו הנותנים לטולקינאי הרואה את בבילון 5, או בבילונאי הקורא את שר הטבעות, את ההרגשה המשונה של דז'ה ווּ. נתחיל בגזעים. הגזע הזר הדומיננטי ביותר בבבילון 5 הם המינבארים. הגזע האציל ואם יורשה לי לומר, העליון. המינבארים מבטאים את הרוחניות בבני האדם. נכון, יש ביניהם תככים, מזימות, פוליטיקות והם אכן מסוגלים למעשי רשע – אך הם מעולם לא חברו עם הצללים, הם רוחניים יותר נעלים יותר, מבטאים את הצד הטוב של בני האדם. כך גם בני הלילית. למרות שיש ביניהם תככים, מזימות, פוליטיקות ובטח ובטח שהם מסוגלים למעשי רשע. הם גם מוצגים כצד הנעלה והרוחני של בני האדם. אין הכוונה כאן לומר שהמינבארים או בני הלילית יותר "טובים" מבני האדם. גם טולקין או סטרֵזִינְסקי לא אמרו כן. אבל הם מייצגים את כל מה שטוב ונעלה בבני האדם – את הצד הטוב שלהם. בין הכתות או בין בני לילית אינדיבידואלים לא היו מלחמות ומעולם ידו של בן לילית לא שפכה את דמו של בן לילית אחר עד מאורע טראומטי שנקרא "טבח השארים" ובו הנולדור (הכת הלוחמת) תקפו את הטלרי. בדומה למינבארי שגם אצלם לא היו מלחמות אחים או רציחות, עד המחלוקת הפוליטית במינבאר. דבר נוסף שמשותף לבני הלילית ולמינבארים הוא האמונה, או העובדה, של קיום גלגול הנשמות אצלם. לאחר שבן הלילית מת, נשמתו של בן הלילית מתגלגלת בגוף של תינוק בן לילית אחר שגדל כילד רגיל לכל דבר ורק בבגרותו הוא 'נזכר בחייו הקודמים'. גם בבבילון 5 אוזכרה פעמים רבות אמונת המינבארים בנשמות וגם באחד הפרקים, The War Prayer, נרמז שיש להם גישה לזכרונות חייהם הקודמים. למינבארי יש תוחלת חיים ארוכה פי כמה וכמה מלבני האדם, אך בדומה לבני הלילית, גם הם יכולים למות מצער, ראו מקרה דלן לאחר שהיא שמעה על מותו של שרידן בזאהדום. בין המינבארים לבין בני האדם ישנו קשר מיוחד. הם לא סתם עוד שני גזעים כמו הנארנים והסנטאורים. נשמות המינבארים מתגלגלות, על פי האמונה המינבארית, לבני האדם. הם יכולים ליצור קשרים רומנטיים – הם שני הצדדים של אותו המטבע. גם בין בני הלילית לבני האדם יש קשר מיוחד. יש ביניהם קשרי נישואין ומשפחה וקרבה גדולה הרבה יותר מאשר בין הגמדים לאורקים, למשל. המינבארים מחולקים לשלוש כתות – הכת העובדת, הכת הלוחמת וכת הכוהנים. לכל כת יש תפקיד מוגדר. גם בני הלילית מחולקים לשלוש "כתות" או שבטים בסיסיים. הואניאר, שניתן להקבילם לכת הכוהנים, הטלרי שניתן להקבילם לכת העובדת והנולדור שהם כמובן, לפחות לכל מי שבקיא בסילמריליון, הכת הלוחמת. השפה של בני הלילית והשפה של המינבארי מאוד דומות. ישנם אתרים שלמים באינטרנט שמנסים להקביל את הדוגמאות שראינו בשפת המינבארי לדוגמאות מקבילות בסינדארין או בקווניה. סטרֵזִינְסקי עצמו התבטא מספר פעמים בקשר לשפה ואמר שלא מדובר בג'יבריש אלא בשפה מתוכננת במידה זו או אחרת ואף נתן דוגמאות. ללא ספק הכתב של המינבארי דומה מאוד לטנגוואר, הכתב של שפות בני הלילית. אך עד כמה שידיעותי בקווניה מגיעות אין כל קשר בין שפת המינבארים לבין שפת בני הלילית מלבד קשר צורני. בני הלילית קיבלו הדרכה מהואלאר, המינבארי קיבלו הדרכה מהוורלון. האמת היא שבין הוורלון לואלאר רב השונה על הדומה. אבל אנו נסקור כאן כמה תכונות שהדמיון ביניהן חשוד למדי: הראשון והקל להבחנה הוא השם וכן כמה תכונות בסיסיות, שהראשונה שבהן היא עליונות פיסית מאוד ברורה והתבדלות. שטחם של הוורלונים הוא שטח סגור לבני האדם ולגזעים אחרים. כך גם ואלינור, ארצם של הואלאר. הוורלון הם יצורים של אנרגיה שיכולים ללבוש גוף כרצונם, כך גם הואלאר. בין הוורלונים לשירה יש קשר מיוחד, הספינות שלהם שרות, ליטה הצהירה שקוש שר לה בשנתה, אחד מהתרגומים לשם 'וורלון' שהוצג בסדרה הוא 'השרים בתהומות הזמן'. גם בין הואלאר לשירה יש קשר הדוק במיוחד. השירה שלהם היא זו שיצרה את העולם. הואלאר עזרו לבסוף לבני הלילית ושלחו להם את איארנדל, כוכב השחר, שיתן להם תקווה. הוורלון עזרו למינבארי ושלחו אליהם את אנת'ליזה ויילן שיתן למינבארי תקווה. כמו הואלאר, גם הוורלון התערבו בהיסטוריה של הגזעים הצעירים יותר. אך התערבותם היתה מינימלית ומאוד לא מורגשת (ככל שהזמן חלף). אם המינבארי הכירו אותם הכרות כמעט אינטימית (הם לחמו איתם וראו אותם פחות או יותר), בני האדם רק שמעו עליהם ומעולם, עד תקופת בבילון 5, לא פגשו בהם. כך גם בני הלילית זכו לקשר הדוק עם הואלאר בעוד בני האדם לא הכירו אותם. עזיבתם של הוורלון, כמו גם עזיבתם המוחלטת של הואלאר וכל זכר להם, מסמלת את תחילת שלטונו של האדם העצמאי. המינבארי והוורלון הם שני גזעים שיש להן מקבילות של ממש בשר הטבעות. יש כאלו הנהנים להקביל את הנארנים לגמדים. שני העמים חיים בבתים מאבן מתחת לאדמה, שני העמים בעלי כוח פיסי רב, יש להם מנהיג אגדי: ג'קואן ודורין בן האלמוות, הם סבלו רבות במהלך ההיסטוריה וביתם הקדום הושמד/נחרב וכמובן שהיסודות בשפתם מאוד דומים. האלמנט הידוע 'קאזאד' שפירושו בק'וזדול 'גמד' מופיע בכמה פעמים בבבילון 5 – בעיקר כאשר מדברים על מקומות בנארן. למרות זאת, הדמיון כאן הוא קלוש בהרבה מזה שיש בין המינבארים לבני הלילית או בין הוורלונים לואלאר. מעניינת אף יותר ההשוואה בין אירועים, דמויות וסצינות ספציפיות בבבילון 5 לעומת סצינות שהתרחשו בלגאנדריום הטולקינאי. ההשוואה המאוד מתבקשת היא בין ויילן/סינקלייר לבין טואור, אביו של איארנדל מהסילמריליון. טואור היה אדם שלחם בקרב הדמעות לאין מספר ולאחר תלאות רבות והנחיית הואלא אולמו (הוא היה האדם היחיד אשר דיבר עם ואלא) הצטרף לבני הלילית אשר בגונדולין. הוא בעצם הביא את התקווה לבני הלילית ולבני האדם באמצעות בנו, איארנדל. הסילמריליון מרמז שבלעדיו גם בני הלילית וגם בני האדם היו נופלים תחת שלטונו של מורגות. בסוף חייו טואור הפך לבן לילית, על פי המיתוסים. כך גם סינקלייר, שחזר בזמן והצטרף אל המינבארים בתור ויילן ועזר להם לנצח את הצללים. כמו כן, בגלל החזרה הזו, הוא מנע מהמינבארים להכחיד את בני האדם. אפשר לומר בוודאות שהוא הביא תקווה לשני המינים ושימש בתפקיד מפתח בהבסתם של הצללים. פעמים רבות ראינו בסדרה כיצד סינקלייר מוקסם מהתרבות המינבארית, ולבסוף הוא הצטרף אל המינבארים בדיוק כפי שטואור הצטרף לבני הלילית. יחסי דלן ושרידן משמשים במה להמון השוואות. ברשת ניתן למצוא כמה וכמה השוואות מעניינות ואף תמוהות למדי. אני חושב שהההשוואה התמוהה ביותר שראיתי היא ההשוואה בין לגולס וגימלי לבין דלן ושרידן (אם כבר מדברים על דברים מופרכים). אבל אני, ברשותכם, אנסה להתמקד בהשוואות קצת יותר נראות לעין ולא הזויות ומופרעות. סיפורם של דלן וג'ון דומה מאוד לסיפורם של ברן ולותיין. על פי המקבילות, כמעט ואין סיכוי ששירת ליתיאן לא היתה בראשו של סטרֵזִינְסקי כאשר הוא יצר את הסיפור הזה. הבה ונשווה: ראשית, הדבר הברור מכל: דלן היא מינבארית, ג'ון הוא אדם. לותיין היא בת לילית, ברן הוא אדם. גם ג'ון וגם ברן היו גיבורי מלחמה אדירים. בין אם ג'ון שהשמיד את הכוכב השחור, ספינת הדגל של המינבארי ובין אם זה ברן אשר הצטיין בקרב כנגד מורגות, שרד כלוחם גרילה ועבר במקומות בלתי עבירים. שניהם כבר מגיעים 'לסיפור' כלוחמים שהמוניטין שלהם אינו מוטל בספק. גם דלן וגם לותיין הן אצילות. לותיין היא נסיכה, דלן היא סאטאי, אחת מהגוף המנהיג של המינבארים. שתיהן מאוד אסרטיביות ועומדות ברשות עצמן. לא "בטטות פסיוויות". על מנת לאפשר את הקשר בין לותיין לברן, לותיין נאלצת לוותר על כמה דברים שהחשוב מביניהם הוא חיי האלמוות. בכך לותיין מנתקת את עצמה מבני הלילית. גם דלן נאלצת לעבור מהפך דרמטי שמראה על כך שהיא עברה לצדם של בני אדם (לפחות חלקית) ויכולה להנשא לג'ון. שני הזוגות לוחמים ביחד לשם המטרה שכוללת מאבק ישיר ברשע. לותיין עוזרת לברן פעמים רבות ומצילה אותו ממצוקה. דלן גם היא עוזרת לג'ון בכך שהיא מעמידה לרשותו כוחות כמו ספינות הצי הלבן, שלולא היא לא היו מוענקות לו. נקודה חשובה היא שגם ג'ון וגם ברן מתים ושניהם חוזרים לחיים. שני הזוגות חיו יחד למשך זמן קצר לאחר החזרה מן המוות. בין אם זה ברן ולותיין מסיבה לא ברורה ובין אם זה ג'ון ודלן בגלל בעיה פיסית אצל ג'ון שנגרמה מתהליך חזרתו מהמתים. שניהם הופכים למיתוס בעולם ולסמל אוניברסלי. כמו בסילמריליון, כך גם בבבילון 5. סיפור האהבה הזה הופך לציר המרכזי של העלילה. אין אחד שקרא את הסילמריליון ולא התרגש מסיפורם של ברן ולותיין. אין אחד שראה את בבילון 5 ולא הבין כי סיפור האהבה בין ג'ון לדלן הוא מרכז העלילה. אגב, גם בשר הטבעות וגם בבבילון 5, לסיפור האהבה הזה יש השלכות לעתיד וכך הוא הופך מסיפור אהבה אישי לסיפור אהבה שמשפיע בצורה אוניברסלית. יש כאלו שמשווים את ג'ון ודלן לאראגורן וארוון. ללא ספק ג'ון מגלם באישיותו באופן מובהק את אראגורן: מנהיג מבטן ומלידה, גיבור מלחמה אשר מוביל את האפוס קדימה. אך בעוד שבין אראגורן לשרידן ניתן למצוא קווים מקבילים רבים. הקווים המקבילים בין ארוון לדלן כמעט ואינם קיימים. לכן אני פוסל השוואה זו. עוד השוואה שרבים עושים היא ההשוואה בין יחסי לאנדו/ג'קאר לבין יחסי לגולאס/גימלי. גימלי הוא גמד ולגולאס הוא בן לילית. שניהם בנים לגזעים שמלכתחילה היו עוינים זה לזה בגלל סיבות היסטוריות, שאחת מהן היא מלחמה שהתרחשה בין הגמדים לבני הלילית בעידן הראשון. אך לאחר ששניהם עוברים מסע וחוויות משותפות – הם מגלים שאט אט, כמעט בניגוד לרצונם, הם הפכו לחברים. גם היחסים בין לאנדו וג'קאר מאוד מזכירים את יחסיהם של גימלי ולגולאס. משני אויבים מרי נפש, לידידים ואפילו חברים קרובים שלהם גורל משותף אחד. הרבה מאוד פעמים העקיצות וההלצות בין לאנדו וג'קאר מזכירות את אלו שבין גימלי ולגולאס. למרות שיש כאלו שמוצאים את האלמנט של אויבים שהפכו לחברים במיתוסים יותר מוקדמים, התחושה האינטואיטיבית שלי היא שגם גימלי ולגולאס היו בראשו של סטרֵזִינְסקי כאשר הוא ברא את ג'קאר ולאנדו. ואי אפשר לדבר על הטובים בלי להזכיר את הרעים. [אם כי, כיוון שזמננו קצר, נסתפק בהשוואה מהירה]. ראשית, גם הצללים וגם סאורון, הם גורמים שחלק גדול מהזמן הם גורמים נעלמים. רק בסוף העונה השלישית הצללים מקבלים הזדמנות לשטוח את משנתם, עד אז הם בגדר אימה טהורה. מעטות הפעמים שהתרגשתי מסדרת טלוויזיה כמו שהתרגשתי כאשר הצללים החלו לתקוף בגלוי. ניתן לזקוף עובדה זו לכך שבניגוד לרעים אחרים, הצללים הם אימה חסרת שם – בדומה לסאורון. מר מורדן הוא מקבילה מדויקת כמעט לפי-סאורון. אדם המשרת את האויב ומשמש לו לפה. מורדן מנהל את המשא ומתן מול הסנטאורים, מול שרידן וגורמים נוספים. פי סאורון מנהל משא ומתן עם אראגורן וגאנדאלף. שניהם מייצגים את ההאנשה של הרוע. הצללים לא מדברים, סאורון לא מדבר. אבל פי סאורון או מורדן כן מדברים. וזה מתקשר לאפקט האימה הלא ידועה שהזכרנו קודם לכן. ישנן עוד השוואות רבות בין בבילון 5 לשר הטבעות. כמו למשל: על ספינות הצללים ועל הנאזגול. אירוון ואיבאנובה ומרקוס ופאראמיר או על קהאזאד דום וזהאדום ועל הקשר שבין הRanger הסיירים ושומרי היער. או על הסיכה של הסיירים ואבן האלסאר. אך מפאת קוצר הזמן, אין לי יכולת לעבור על כל הדברים הדומים. מטרת הרצאה זו היתה לתת, על קצה המזלג, כמה הוכחות שיוצר בבילון 5, סטרֵזִינְסקי, השתמש במודע או שלא במודע באלמנטים טולקינאיים. אולי זו הסיבה לכך שבבילון 5 נחשבת כאחת הסדרות הטובות בז'אנר, אם לא הטובה שבהן.

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות