פרק 07: אכסניה מוזרה

חמשירים מאת יואל ואינגר, המספרים על המתרחש בפרק:

הגמדים מאוד שמחו
ואת הנשרים ברכו
הנשרים אותם נשאו
הרחק מהמקום ההוא
ובמהרה הם שוב הלכו.

ואז גאנדאלף להם סיפר
על איש שגם יהיה חבר
בראשו תכסיס בישל
שלא יכל להכשל
ורק ביקש להיזהר.

הוא אמר להם לחכות
וכשישרוק לבוא בזוגות
לבית הלך
בסיפור פתח
סיפר על ההרפתקאות.

ואז בכל מקום מותח
בעוד ביאורן אותו משבח
באו גמדים
מאוד מדוייקים
וביאורן את כולם אירח.

התעלול שלו הצליח
ביאורן להם עזרה הבטיח
נתן להם מזון
וגם מקום לישון
והלך עקבות זאבים להריח.

סוסים להם ביאורן השאיל
ואחרי מסע רגיל
גאנדאלף אותם זנח
עם הסוסים הלך
ואמר: לעולם אל תרדו מהשביל.

**

גיבור הפרק הזה הוא ביאורן, שסביבו היו לא מעט מיתוסים, אגדות וגם ויכוחים בין שוחרי טולקין.

ביאורן גר ליד ה- Carrock, שמתורגם בגרסת הטייסים באופן מילולי 'קרוק' ובתרגומו של משה הנעמי 'קירצוק'. כמו מילים רבות אחרות, מקור המילה הזו באנגלית עתיקה, שבה משמעות המילה carr היא 'אבן' או 'סלע'. המילה Carrock מופיעה גם בספר 'The English Dialect Dictionary' משנת 1898, ומשמעותה היא "תל, ערימת אבנים המשמשת כסימן גבול, מקום קבורה או סימן דרך למטיילים". טום שיפי ציין שפירוש המילה carrecc בוולשית עתיקה הוא 'אבן'.

הקרוק הוא הגבול לממלכתו או לתחומו של ביאורן.

**

מי הוא ביאורן? גאנדאלף מכנה אותו 'מחליף עורות', ומאוחר יותר בפרק אנו אכן רואים שהוא יכול "להחליף את עורו". כלומר, להפוך לדוב. שמו של ביאורן (Beorn) הוא בעצם מילה באנגלית עתיקה שמשמעותה 'אדם' או 'לוחם', אבל המשמעות המקורית שלה היא 'דוב' (מקור המילה הוא נורדי)

לביאורן יש עוד כמה תכונות, הבולטות שבהן – חמת זעמו הנוראית וכוחו העצום בקרב. אולי יש כאן קשר ל-Berserks, אותם אנשים מהמיתולוגיה הנורדית שהיו לבושים בעורות של דובים ולחמו בטירוף. עד היום השם Berserks משמש לתיאור אלו הלוקים בשגעון קרב.

לא רק ביאורן קשור למיתולוגיה הנורדית. גם ביתו נראה כמו בית גרמני/נורדי קדום, בדיוק כמו זה המתואר בפואמה 'ביאוולף'. טולקין אף צייר את ההיכל המרכזי בביתו של ביאורן, הדומה להפליא לכמה וכמה איורים שנעשו על פי 'ביאוולף'.

**

השיטה, שבה גאנדאלף מציג את הגמדים לביאורן, הפוכה בדיוק לדרך בה הוא הציג את הגמדים לבילבו. כאן הוא מגיע בעצמו ומשלב אותם בסיפור בחוכמה, ואילו אצל בילבו הוא נותן להם להגיע קודם, בעוד הוא משתרך מאחור ונותן לבילבו המסכן לתהות מי אלו הגמדים שבאו לביקור…

**

""אני קוסם" המשיך גנדלף, "שמעתי אודותיך, אף אם אתה לא שמעת עלי. אך אולי שמעת על עמיתי, בן דודי רדגסט, אשר בקרבת גבולו הדרומי של היער האפל – מירקווד?"

(עמ' 102, תרגום הטייסים).

המילה 'בן דוד' אין מטרתה לרמוז שיש קרבה משפחתית בין ראדאגאסט לגאנדאלף. מילון אוקספורד לאנגלית מפרט שלושה שימושים שונים למילה 'בן דוד' (Cousin), ואחד מהם הוא השימוש לתיאור אנשים ממוצא משותף או בעלי מאפיינים משותפים.

מקורו של השם 'ראדאגאסט' אינו ברור. היה מנהיג גותי בשם Radagaisus, שפלש לאיטליה במאה החמישית לספירה וכן אל סלאבי בשם Redigast. אך עדיין מקורו של השם לוטה בערפל.

**

ביאורן מגיש לגמדים ולבילבו Mead (בגרסת הטייסים – תמד, בתרגומו של הנעמי – מי דבש). Mead הוא משקה אלכוהולי העשוי מדבש וממים. יש לו היסטוריה ארוכה למדי וכנראה שהקלטים החלו לייצר אותו כבר בשנת 500 לספירה. ה- Mead היה משקה פופולרי מאד בתרבות האנגלוסקסונית ואין פלא שמגישים אותו ב'הוביט'.

**

בפרק הזה גאנדאלף נוטש את הגמדים על סיפו של יער אופל (בתרגום הטייסים – מירקווד, בתרגומו של הנעמי – יעראפל, במקור – Mirkwood). מה משמעותו של השם? במכתב מספר 289 (מתוך אסופת המכתבים של טולקין), הוא מפרש את העניין:

"Mirkwood זו לא המצאה שלי, אלא שם עתיק מאד שאליו צמודות אסוציאציות מיתיות. כנראה שבמקור הוא השם הגרמני הפרימיטיבי לשטחי היער ההרריים הגדולים, שבעבר היוו את הגבול הדרומי בפני ההתפשטות הדרומית. בחלק מהמסורות השתמשו בו כדי לתאר את הגבול בין הגותים וההונים. מזכרוני בלבד: עתיקות השם מוכחת בכך שהוא מופיע בגרמנית מוקדמת מאד (המאה ה 11?) כ- Mirkiwidu למרות ש *merkw- שם עצם "אפל" לא מופיע כלל בגרמנית (רק באנגלית עתיקה, סקסונית עתיקה ונורדית עתיקה) ושם העצם witu מופיע רק במשמעות הלא נפוצה של לוחות עץ, ולא שרד בגרמנית המודרנית.
המילה Mirce באנגלית עתיקה שרדה רק בשירה ובמשמעות של 'אפל' או 'קודר'. רק בביאולף, שורה 1405: ofermyrcan mor. במקומות אחרים הוא מופיע במשמעות 'מעוות', 'גיהנומי'. אך המילה לא היתה מעולם מילת "צבע", שחור, פשוטה ומלכתחילה משמעותה היתה יותר לכיוון 'קודר'… נראה לי שלמרבה המזל המילה לא מובנת באנגלית מודרנית."

כלומר, Mirkwood משמעותו יער אפל/קודר. המילה הזו הופיעה, אגב, באותה המשמעות בספרו של וויליאמס מוריס: 'A Tale of the house of the wolfing'. מוריס (1834-1896), הוא סופר מעורך מאד שספריו (שזמינים להורדה חוקית ברשת), לא מוכרים בארץ. הוא כתב ספרים שהושפעו מאד מהתרבות האיסלנדית והם היו מוכרים היטב לטולקין. לפרטים נוספים: http://www.morrissociety.org

**

האזכור של הנקרומאנסר (מעלה האוב) כאן הוא מקרי, אך טולקין עושה בו שימוש מאוחר יותר ב'שר הטבעות', שם הנקרומאנסר הוא סאורון, השולט בדול גולדור. כאשר נכתב ה'הוביט', הנקרומאנסר היה עדיין בגדר אמצעי לספק לגאנדאלף סיבה טובה לנטוש את הגמדים ואת בילבו ולאפשר לבילבו להראות את יכולותיו השונות.
כאמור, לאחר שנכתב 'שר הטבעות' התברר שסאורון הוא ה'מעלה באוב'. המאמר 'Laws and costumes among the Eldar' מסביר, בין היתר, מדוע סאורון זכה לכינוי הזה. המאמר נכתב בשנת 1958, וסביר להניח שכמו 'המסע לארבור', הוא נועד להסביר נקודות תמוהות ב'הוביט' שלא השתלבו במיתולוגיה וב'שר הטבעות'.

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות