פרק 02: בשר כבש צלוי

חמשירים מאת עדן ונהורסט, המספרים על המתרחש בפרק:

 
בילבו התעורר למחרת מאוחר
ומצבו הנפשי היה מעורער,
אז גאנדאלף הופיע
ולו הוא הודיע
שימהר לפונדק המוכר.

הוא הגיע בזמן למקום המפגש
ושם בחבריו הגמדים הוא פגש,
הם נתנו לו מצנפת
ישנה ומטונפת
ואחר כך לדרך יצאו בחשש.

ההתחלה היתה טובה (בערך)
כי הם עדיין טיילו בשבילי הפלך,
אך כשאותו הם עזבו
ולהרים הם קרבו
לא היה כיף לצעוד בדרך.

לא הייתה להם אש לחימום
ובאמצע חורשה נראה אור עמום,
והכל היה לח
והגשם קלח
אז לשם שלחו הוביט רדום.

הוא שם ראה טרולים שלושה
שאכלו בשר-כבש בהנאה לא רבה,
הוא ניסה ארנק לקחת
וכמעט והוכנס לקלחת
כשעליו פרצה מריבה.

באמצע נכנסו להם הגמדים
אחד אחד ורובם מבולבלים,
מכיוון שגמד הוא שינוי
גם מטוגן וגם אפוי
הטרולים הפסיקו להיות יריבים.

את הגמדים הם תפסו
וכמעט ואותם הם צלו,
אז גאנדאלף הופיע
והשחר הפציע
והטרולים לאבן הפכו.

**

פונדק ה'דרקון הירוק' מופיע כבר בתחילת הפרק. מי שקרא את המכתבים או בקיא בביוגרפיה, יודע ש'דרקון ירוק' היה הסיפור הראשון שכתב טולקין מעודו, כאשר היה בן 7. כנראה שהסיפור נזרק על ידי אימו, שכדרכן של אמהות רבות השליכה הכל לפח. אם מישהו היה מוצא אותו היום, הוא היה מליונר….

בהיבט הפנים-סיפורי – מעניין מה מקור הידע של ההוביטים על דרקונים בכלל או על דרקונים ירוקים בפרט? הרי לא היו בפלך יותר מדי דרקונים. אולי הם שמעו על דרקונים מהגמדים שהיו מבקרים בפלך בדרכם מההרים הכחולים או אליהם.

**

גם בפרק הזה, כמו ביתר הפרקים, ערך טולקין שינויים, כאשר התברר לו שה"המשך" של ה'הוביט' (הלא הוא 'שר הטבעות'), מתפתח ליצירה שתהווה את קצה הפירמידה של המיתולוגיה. אחד השינויים החשובים הוא השינוי הגיאוגרפי. כך למשל תיאר טולקין את האיזור אחרי ברי בגרסה המקורית:

"הפונדקים היו נדירים ולא מן המשובחים, וגבעות במרחק התנשאו לגובה רב יותר ויותר. היו טירות על כמה מן הגבעות ורבות נראו כאילו הן לא נבנו עבור מטרות טובות כלשהן."

השוו לתיאור בגרסה המאוחרת:

"ללא פונדק ובדרך הנעשית גרועה ככל שהתקדמו בה. לא הרחק לפניהם התנשאו גבעות טרשיות אשר הלכו והתרוממו והיו מכוסות יערות כהים. על אחדות מהן טירות עתיקות, בעלות מראה כה מאיים, כאילו נבנו על ידי אנשים רשעים." (עמוד 35, תרגום הטייסים).

בגיאוגרפיה של 'שר הטבעות' לא היו שום פונדקים אחרי ברי, לכן טולקין נאלץ, בדיעבד, לתקן את הגיאוגרפיה של ה'הוביט'.

כך, למשל, נאלץ טולקין להכניס פנימה עמק, להשמיט משפט שבו המספר אומר שתורין ושות' חצו נהר שהוא אינו יודע את שמו (בחלק בו הם עוברים על הגשר האחרון בנהר המיתאייתל), ולהשמיט קטע, בו מסופר על ארץ השממה שהיא כל כך שוממה שאפילו שוטרים (!) לא מגיעים לשם.

**

למרבה הצער, היתה נקודה אחת שטולקין לא תיקן וזו הסתירה הצורמת הראשונה שנפגוש בין ה'הוביט' ל'שר הטבעות'. ב'הוביט', תורין ושות' מבחינים בזוהר האש של מדורת הטרולים, כמעט מייד לאחר שהם חוצים את הגשר האחרון. שבעים ושבע שנים מאוחר יותר, אראגורן וההוביטים ישהו בדרכים במשך שישה ימים (!) עד שיגיעו לאותה קרחת-יער שבה נמצאים הטרולים.

טולקין לא תיקן את הסתירה, על אף שהיו לו לפחות שתי הזדמנויות לכך, הרי יצאו שתי מהדורות (1951, 1966), בהן התאפשר לו לעשות שינויים כרצונו, מאד לא סביר שהוא התעלם מכך.

קרן פונסטד, שכתבה את האטלס של ארדה, הציעה הסבר לפער הזמנים, לפיו אראגורן וההוביטים סטו מדרך המלך. המפה המתורגמת שישנה באטלס העברי מראה את מסלולם של אראגורן וההוביטים לעומת מסלולם של תורין ושות'. כרגע זה נראה לי ההסבר ההגיוני ביותר.

**

אחד ה'פספוסים' בתרגום העברי הוא הדיאלקט שהטרולים משתמשים בו. מי שיפתח את המקור האנגלי יראה שישנם משפטים רבים שאינם כתובים באנגלית סטנדרטית. הנה מספר דוגמאות:

tomorrer

למחרת

blimey

משפט של הפתעה, קיצור של 'God blind me'

yer

שלך

הדיאלקט הזה נקרא דיאלקט קוקני – דיאלקט של בני המעמד הנמוך, בעיקר ממזרח לונדון. הכוונה היא לדיאלקט הכולל בתוכו קיצור מילים ולא החלפת מילים מתחרזות (שהוא מאפיין נוסף).

**

המספר של ה'הוביט' מזכיר את אחת הבריות המוזרות שנפגוש, טרול בעל יותר מראש אחד: "כן, לצערי כך מתנהג הטרול, גם אלה שראש אחד להם". (עמוד 37, תרגום הטייסים). טרול בעל יותר מראש אחד? למרות שהדבר לא הוזכר בלגנדאריום, טרול בעל כמה ראשים בהחלט מופיע בסיפורי פיות ובאגדות עם. 'ספר הפיות האדום' (יש כמה ספרים בסדרה שלכל אחד מהם צבע שונה), שנערך על ידי אנדרו לנג (1890), הוא אחד מספרי הילדות האהובים על טולקין והוא מכיל סיפור ואיור של טרול בעל כמה ראשים.

ואם בטרולים עסקינן, אי אפשר שלא להזכיר את הטרול החביב מ'הרפתקאות טום בומבדיל' ואת פרי ווינקל שבעט באחוריו של הטרול, שעשויים, כמה מצער, מאבן. הפואמה מופיעה בפרק 12 ב'חבורת הטבעת'.

טרולים, בעלי ראש אחד או יותר, מככבים בסיפורי העם האיסלנדיים והגרמאניים. במיתולוגיה האיסלנדית הם יצורים גדולים ומכוערים, דומים לבני אדם נוראים, החיים, בדרך כלל, במערות או בקרבת הרים ותוקפים בני אדם בלילה או כשהם לבדם. בחלק מהסיפורים יש לטרולים כוח רק בלילה וביום הם הופכים לאבן. בגרסאות הנורבגיות הם מתפוצצים.

אם הסיפור על גאנדאלף, שמשסה את הטרולים זה בזה, נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. סיפור דומה כבר הופיע אצל האחים גרים בסיפור 'החייט הקטן והאמיץ' שפורסם לראשונה בשנת 1812. עוד השראה לתעלוליו של גאנדאלף, ובכלל ליסודות רבים ב'הוביט' מופיע בסיפור 'Puss cat mew', שטולקין אף מזכיר במכתב 319. הסיפור, שנכתב על ידי EH Knatchbull Hugesson בשנת 1869, מספר את סיפורו של ג'ו בראון שמגיע ליער גדול ואפלולי שבו חיים Ogers (סוג של טרולים), גמדים ופיות. הגמדים חוברים לטרולים, במאמץ לתפוס את ג'ו כדי לאכול אותו. הפיות הן אויביהם ופיה אחת בשם Puss cat mew עוזרת לג'ו. בסיפור יש המון אלמנטים שטולקין כנראה שאל, במודע או שלא במודע – לג'ו יש טבעת שהופכת אותו לבלתי נראה (!), היא עוזרת לו לשסות שני טרולים אחד בשני בצורה דומה מאד לצורה שבה גאנדאלף עושה זאת, מופיעים יצורים דמויי עצים ועוד.
את הסיפור ניתן למצוא באסופת הסיפורים 'Tales Before Tolkien' שנערכה על-ידי א. אנדרסן וכוללת סיפורים שהשפיעו על טולקין.

בנאום בשנת 1977, בפני אגודת טולקין הבריטית, אמר מייקל טולקין, בנו של רונלד, שכילדים הוא, אחיו ואחותו אהבו את הפרק על הטרולים יותר מכל.

מאמר נוסף שאפשר לעיין בו בנוגע לפרק הזה הוא משולש של ג'יפה.

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות