ה'הוביט' – משם לפה ובחזרה

קריירת הכתיבה של הפרופסור ג'ון רונלד רעואל טולקין החלה בשנת 1924. טולקין, אב לארבעה ילדים, החל להעלות על הכתב סיפורים מוקדמים שהוא סיפר לילדיו. סיפורים כמו ה'אורגוג' – על יצור מוזר שמטייל בנוף פנטסטי, סיפור על כלב שהופך לכלב צעצוע בשם רובראנדום ו'סיפורים ושירים ממפרץ הבימבל'. סיפורי ילדים אלו והצלחתם בקרב ילדיו, הניעו את טולקין להמשיך לכתוב סיפורים קצרים ומשעשעים – שונים לחלוטין מהמיתולוגיה הרצינית שנכתבה במקביל באותה תקופה.

טולקין סיפר פעמים רבות כיצד ניצת בו הרעיון לכתוב את ה'הוביט': אחר-צהריים חמים אחד, כנראה בשנת 1928, הוא ישב בביתו, מתקן טפסי בחינות קבלה ללימודי ספרות אנגלית. "אחד המועמדים הותיר, למרבה השמחה, עמוד ריק, אולי הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לבוחן. על העמוד הזה כתבתי 'בחור באדמה חי לו הוביט'. שמות תמיד מציתים בי סיפורים, ובסופו של דבר חשבתי שכדאי שאברר מה הם בדיוק הוביטים." כך החלה ההיסטוריה. אך טולקין היה סופר איטי למדי וכתיבת הספר ארכה זמן רב, במהלכו עבר גלגולים רבים. בטיוטות הראשונות גאנדאלף היה אחד הגמדים, שמו של הדרקון היה Pryftan, הקוסם נקרא Bladorthin והמפתח לדלת הסודית התגלה בערימת האוצר של הטרולים…

כבלשן וכפרופסור לספרות אנגלית, טולקין היה בקיא באגדות, בסיפורי עמים ובמיתולוגיה. לפיכך ניתן למנות מקורות השראה רבים ל'הוביט'. מקור ההשראה המרכזי הוא, 'ביאוולף', אחת היצירות החשובות ביותר שנכתבו באנגלית עתיקה – שפתם של האנגלו-סאקסונים, אותם שבטים שאיכלסו את בריטניה עד הפלישה הנורמאנית. טולקין אישר במכתב (הערת שוליים במכתב מס' 163 באסופת מכתבי טולקין), שאחד המקורות הנוספים הוא יצירתו של Edward Augustine Wyke-Smith שנקראה 'The Marvellous Land of the Snerg'. יצירה זו יצאה לאור בספטמבר 1927, וקריאה בספר מראה שיש דמיון רב בין ה- Snerg ובין ההוביטים. ל'הוביט' היו מקורות השראה נוספים, את חלקם אציין במאמרים הבאים.

בניגוד לאמונה הרווחת, טולקין לא קרא את ה'הוביט' באזני ילדיו, אך הספר בהחלט הפך לשעשוע ולעניין משפחתי והתפשט גם בקרב ידידי המשפחה. הספר הגיע להוצאת אלן & אנווין לאחר שתלמידתו לשעבר של טולקין, אליין גריפיתס, שנחשפה לאחת הטיוטות, ביקשה מידידתה, סוזן דאגנל, שעבדה בהוצאה, שתבקש מטולקין את הטיוטה. סוזן קראה, התלהבה וביקשה מטולקין לכתוב טיוטה סופית על מנת שההוצאה תשקול להוציא את הספר לאור.

הטיוטה הגיעה מודפסת להוצאה בשלושה באוקטובר 1936. היא קיבלה חוות דעת מצויינות מהלקטורים, אך בעל ההוצאה, סטנלי אנווין, חפץ גם בחוות דעת של ילדים ונתן את הטיוטה לבנו, ריינר אנווין, לימים המו"ל שיוציא לאור את 'שר הטבעות'. ריינר קרא את הספר (בעבור שילינג אחד) וקבע שהספר יענג את כל הילדים מגיל 6 עד 9. החוזה עם טולקין נחתם.

הספר ה'הוביט' יצא לאור בעשרים ואחד בספטמבר 1937, בצירוף עשרה איורים בשחור-לבן, מעשה ידיו של טולקין ושתי מפות. הספר הודפס והופץ ב- 1,500 עותקים. מרבית הביקורות לספר היו נלהבות, כמה מהן מאת חבריו הטובים של טולקין… ראוי לציין שחלק מהביקורות השוו את הספר ל'אליס בארץ הפלאות'. חלק מהמבקרים אף קלעו למטרה וניבאו שהספר יהפוך לקלאסיקה בדומה ל'אליס' ו'הרוח בערבי הנחל'. בדצמבר 1937 הודפס הספר שנית ב- 2,300 עותקים נוספים.

גם מעבר לים, בארצות-הברית, שם יצא הספר לאור בהוצאת היוטון-מיפין בשניים במרץ 1938, זכה ה'הוביט' לביקורות נלהבות. בעשרים וחמישה באפריל זכה טולקין בפרס בסך 250 דולר (סכום כסף נכבד באותם הימים) בפסטיבל ספרות הילדים של הניו-יורק הארלד טריביון.

המומנטום של ה'הוביט' דעך לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בבריטניה היה מחסור חריף בנייר להדפסה ולמרות רצונה של ההוצאה להדפיס עוד ספרים, לא התאפשר הדבר עד שנת 1951. בעקבות הפרסום של 'האיכר גיילס מהאם' (תורגם לעברית תחת השם 'גילס האיכר מפרזון'), עלו שוב המכירות של ה'הוביט', באופן דרמטי, והספר עשה את דרכו לעבר הקלאסיקה של ספרות הילדים.

מאז ועד היום תורגם ה'הוביט' לשפות רבות. על-פי הספירה האחרונה, שנערכה בשנת 2000, קיימים תרגומים ב-41 שפות שונות:

אוקראינית, איטלקית, אינדונזית, איסלנדית, אסטונית, אספרנטו, ארמנית, בולגרית, ברטונית, גאלית, גרמנית, דנית, הולנדית, הונגרית, טורקית, יוונית, יפנית, לאטבית, לוקסמבורגית (כן, יש שפה כזו), ליטואנית, מולדבית, נורבגית, סינית, סלובנית, סלובקית, ספרדית, סרבית, פולנית, פורטגזית, פינית, פירוסית, צ'כית, צרפתית, קוריאנית, קטלונית, קרואטית, רומנית, רוסית, שוודית, תאילנדית וכמובן עברית. בחלק מהשפות יצאו לאור מספר מהדורות ותרגומים שונים.

בעברית קיימים שני תרגומים שונים, שניהם זמינים על המדף. לכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו.

תרגומו של משה הנעמי (בכריכה הלבנה), יצא לאור בשנת 1976 בהוצאת זמורה ביתן. מדובר בתרגום נקי, מקצועי ומלוטש, אך ישנן כמה בעיות בתרגום המונחים. בני-לילית (Elves) מופיעים שם כשדונים והאורקים נקראים שדים. קוראים רבים, במיוחד אלו שקראו כבר את 'שר הטבעות', מתקשים להתרגל למונחים אלה.

התרגום השני של ה'הוביט' (בכריכה השחורה) טומן בחובו סיפור אנושי יחודי – זהו תרגומם של טייסי חיל-האוויר אשר נפלו בשבי המצרי במלחמת ההתשה. במהלך שהותם בכלא עבסייה במצרים (1970-1973) הם תרגמו את ה'הוביט' והספר יצא לאור בשנת 1977 בהוצאת זמורה ביתן. ניכר בתרגום שנעשה בידי מתרגמים לא מקצועיים וישנן כמה שגיאות בולטות לעין, אך האהבה שהושקעה בו עוברת כחוט השני בין דפיו והוא אהוב על קוראים רבים.

על המאמרים

כל מאמר בסדרה זו מוקדש לפרק אחר ב'הוביט'. המאמרים עוסקים בכמה היבטים של הספר:

  • מקורות ההשראה של היצירה – במקרים לא מעטים ניתן להבחין בדמיון של סצינה, דמות או מקום מסוים ב'הוביט' ליצירה אחרת. יצירות אלה יצויינו במאמרים, בעיקר כאשר ניתן להניח, ברמה גבוהה של סבירות, כי טולקין הכיר אותן.
  • דמויות ומקומות רבים בספר, נושאים שמות בעלי משמעות מעניינת. הסברים לאחדים מן השמות האלה יובאו במאמרים, מתוך הכרה בכך ששמות ושפות היו חשובים מאד עבור טולקין הבלשן והפילולוג, והיוו עבורו חלק בלתי נפרד מהיצירה השלמה.
  • ה'הוביט' הופיע במספר מהדורות, כאשר לעתים ערך טולקין שינויים בשמות או אפילו בפסקאות שלמות. במאמרים מוצגים השינויים וניתנים להם הסברים.
  • יוצגו טקסטים או פואמות מוקדמות של טולקין (במיוחד מתוך 'סיפורים ושירים ממפרץ הבימבל') המאירים את תהליך היצירה באור אחר.

בנוסף לכל אלו, אתמקד גם במקומו של ה'הוביט' ברצף המיתולוגי של טולקין. קיים ויכוח בקרב חובבי טולקין, האם ניתן להסתמך על ה'הוביט' כאשר אנו דנים בעניינים פנימיים הנוגעים למיתולוגיה של טולקין, למשל – האם ניתן לקבוע שלגולאס הוא בלונדיני על סמך העובדה שב'הוביט' מופיע אביו בשיער זהוב? אנסה למצוא תשובה לשאלה זו, באמצעות מחקר של קשרי הגומלין בין אלמנטים שונים ב'הוביט' לאלמנטים שונים בשאר הלגנדאריום – ב'שר הטבעות' ובטיוטות, המובאות בספרי 'History of Middle Earth', המרכיבות את הסילמאריליון.

המאמרים האלו בוודאי אינם מיועדים לילדים שסיימו זה עתה את ה'הוביט', הם מיועדים לכל אותם חובבי טולקין שתמיד חשו ש"יש משהו" ב'הוביט', משהו שדומה באופיו וברוחו ל'שר הטבעות', לכל אותם אלו שלא חשבו שה'הוביט' עומד בצילו של 'שר הטבעות'.

רוב חובבי טולקין מתייחסים בביטול מסויים ל'הוביט', אני מקווה שסדרת המאמרים הזו תשנה אצלם את הגישה הזו ותוכיח כי ל'הוביט' יש עומק ומשקל לא מבוטלים – הן בפני עצמו והן כמקור בלתי נדלה למחקר ולהשוואה.

אין דרך 'נכונה' לקרוא מאמר, אך אני מעדיף שכל מי שקורא מאמר כלשהו, יקרא ראשית את הפרק העוסק בו. מומלץ לקרוא את המאמרים לפי סדר הפרקים.

בראש כל פרק ישנם חמשירים המספרים על עוללות אותו פרק. רעיון החמשירים הוצע לראשונה על ידי עדן ונהורסט ז"ל, כאשר בהיותו צעיר ועול ימים פצח בפרוייקט בשם 'ההוביט בחמשירים', הפרוייקט נזנח על ידו לאחר שבעה חמשירים, אך כאשר החלתי לכתוב את סדרת המאמרים, גיליתי שהחמשירים הם אמצעי רב ערך להזכיר לקוראים אודות הפרק.

ביבליוגרפיה

אחד הספרים שעליהם הסתמכתי יותר מכל הוא 'ההוביט המוּער' או 'Annotated Hobbit' מאת Douglas A. Anderson, מדובר בספר בה"א הידיעה כאשר מדברים על מחקר ועניין ב'הוביט', ורבים מהנושאים שנכתבו במאמרים שאובים ממנו. הספר מומלץ מאד לקריאה במהדורתו החדשה.

בנוסף הסתמכתי על שני ספריו של שיפי – 'The Road to Middle Earth' ו-'Tolkien: The Author of the Century'. ספרים אלה כוללים ניתוחים ומידע רב-ערך אודות ה'הוביט'.

במאמרים ישנם ציטוטים ואזכורים מתוך סדרת 'History of Middle Earth', הכוללת את כל הטיוטות המרכיבות את הלגנדאריום – העולם המיתולוגי ההולך ומתפתח של טולקין. ציטוטים נוספים לקוחים, כמובן, מתוך ה'הוביט' ו'שר הטבעות'.

בחרתי לצטט מתוך ה'הוביט' בתרגום הטייסים, כיוון שהוא התרגום האהוב עלי. לעיתים מובאים ציטוטים משני התרגומים ולעתים אף מהמקור האנגלי.

המונחים בהם אני משתמש במאמרים הם בסגנון התרגום הישן של רות לבנית, לאלו שמתבלבלים – הנה טבלה קצרה המסכמת את ההבדלים העיקריים בין התרגומים:

במקור

'שר הטבעות' בתרגומה של רות לבנית

'שר הטבעות' בתרגומו של עמנואל לוטם

'הוביט' בתרגום הטייסים

'ההוביט' בתרגום משה הנעמי

Elf, Elves

בן לילית, בני לילית

עלף, עלפים

אלף, האלף
(בתרגום הטייסים, ה"א הידיעה מציינת ריבוי)

שדון, שדונים

Goblin

אורקים

אורקים

גובלין

שדים

Eagles

נשרים

עיטים

נשרים

נשרים

קריאה מהנה!

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות